צורת בית המקדש מג

"וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים" (יחזקאל מג, יז) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: וְכֶבֶשׁ שֶׁעוֹלִים בּוֹ הָיָה בַּדָּרוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלֶה בּוֹ פּוֹנֶה א שכן הדין שצריך לפנות למזרח וכו’ לְמִזְרָח. שֶׁכָּל הַפּוֹנוֹת ב כ”ה בדפו”ר. ונראה כוונת רבינו, שחז”ל דרשו מפסוק זה, פנות לשון “פונה” (פונות = פניות), שצריך לפנות תמיד דרך ימין. שלכן היה הכבש בדרום שכשעולה בכבש פונה לקדים (למזרח). הָיוּ דֶּרֶךְ יָמִין, וּכְשֶׁאַתָּה נוֹתֵן הַכֶּבֶשׁ בַּדָּרוֹם, הָעוֹלֶה בּוֹ וּפוֹנֶה דֶּרֶךְ יָמִין פּוֹנֶה לַמִּזְרָח, ע"כ. וּדְבָרָיו הַלָּלוּ מְבֹאָרִין (בזבחים) בְּפֶרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים דַּף ס"ב (:ב) .

וּתְנַן בְּמִדּוֹת (פ"ג מ"ג) : וְכֶבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ ל"ב אַמָּה עַל רֹחַב ט"ז אַמּוֹת מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. פֵּרוּשׁ: גֶּשֶׁר מְשֻׁפָּע וְעָשׂוּי מִדְרוֹן שֶׁבּוֹ עוֹלִין וְיוֹרְדִין מִן הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת בּוֹ בְּמַעֲלוֹת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, כג) : "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי". וְאָרְכּוֹ מִדָּרוֹם לְצָפוֹן הוּא ל"ב. כְּלוֹמַר, אֹרֶךְ שִׁפּוּעוֹ. לְפִי שֶׁהָיָה פּוֹרֵחַ אַמָּה עַל הַיְסוֹד וְאַמָּה עַל הַסּוֹבֵב (זבחים סב:) . אֲבָל מִתַּחְתִּית הַמִּזְבֵּחַ, מֵהַתְחָלַת הַיְסוֹד עַל הָאָרֶץ, לֹא הָיָה מֶשֶׁךְ שִׁטְחוֹ רַק ל' אַמָּה. וְהַיְנוּ הָא דִתְנַן בְּסוֹף מִדּוֹת (פ"ה מ"ב) הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ ס"ב. דְּקָחָשִׁיב אֹרֶךְ הָעֲזָרָה וְרָחְבָּהּ, וְקָאָמַר שֶׁמְּקוֹם הַכֶּבֶשׁ עִם הַמִּזְבֵּחַ אוֹכֵל בָּעֲזָרָה ס"ב אַמָּה, וְהַיְנוּ הַמִּזְבֵּחַ ל"ב אַמָּה, וְהַכֶּבֶשׁ ל', וְכִדְפָרֵישִׁית.

וַאֲוִיר מְלֹא נִימָא בֵּינוֹ לַמִּזְבֵּחַ, כִּדְאַמָּרָן בְּפֶרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים (זבחים סב:) . וְאָמְרִינַן נַמִּי הָתָם (סג.) , דְּכֶבֶשׁ הַגָּדוֹל ג בגמ’ (שם) ארמב”ח כל כבשי כבשים ג’ אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח וכו’, ובפרש”י שם וז”ל: כל כבשים גדולים וקטנים שהיו שם היה להן שיפוע שלש אמות לאמה גובה, חוץ מכבש הגדול של מזבח, שעולין בו במשא איברים כבדים, והוא חלק, היה צריך להיות משופע ביותר, לכך האריכוהו וכו’, עכ”ל. שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ מַגִּיעַ שִׁפּוּעוֹ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וּמֶחֱצָה וְאֶצְבַּע וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע לְאַמָּה. שֶׁהֲרֵי לְט' אַמּוֹת שֶׁל גֹּבַהּ הַמִּזְבֵּחַ עוֹלֶה שִׁפּוּעוֹ ל"ב אַמָּה. צֵא וַחֲשֹׁב ט' פְּעָמִים ג' אַמּוֹת הֵן כ"ז וְט' פְּעָמִים חֲצִי אַמָּה הוּא ד' אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, הֲרֵי ל"א וּמֶחֱצָה. חָסֵר לְךָ חֲצִי אַמָּה שֶׁהוּא ג' טְפָחִים שֶׁהֵן י"ב אֶצְבָּעוֹת, תֵּן לְט' אַמּוֹת ט' אֶצְבָּעוֹת, נִשְׁאָר לְךָ ג' אֶצְבָּעוֹת, עוֹלִים ט' שְׁלִישֵׁי אֶצְבַּע. הִנֵּה מְבֹאָר שֶׁלְּכָל אַמָּה מִגֹּבַהּ הַמִּזְבֵּחַ, מַגִּיעַ שִׁפּוּעַ הַכֶּבֶשׁ ג' אַמּוֹת וּמֶחֱצָה וְאֶצְבַּע וּשְׁלִישׁוֹ.

וְכָל זֶה הַמִּשּׁוֹר הַגָּדוֹל בַּעֲבוּר הַכֹּהֲנִים הַנֹּשְׂאִין אֵבְרֵי הַקָּרְבָּנוֹת הַכְּבֵדִים (רש"י שם) , שֶׁיֵּלְכוּ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי הַדְּחָק. דְּהָא אֲפִלּוּ מִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ אַרְבַּע הֲוָה הִלּוּךְ עַל יְדֵי הַדְּחָק, כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּ הַתּוֹסָפוֹת (שם ד"ה כל) מִשַּׁבָּת (ק.) וְעֵרוּבִין (נח:) .

וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵשׁ לָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן, אַיֵּה מְקוֹמוֹ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְאֵין לָנוּ סָפֵק שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה מְקוֹמוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה מִמָּקוֹם שֶׁהָיָה לְשֶׁעָבָר לְמָקוֹם אַחֵר. דְּהָא אַמְרִינָן בַּפֶּרֶק הַנִּזְכָּר (זבחים סב.) , תַּנָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: ג' נְבִיאִים עָלוּ עִמָּהֶן מִן הַגּוֹלָה, אֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעַל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ וְכוּ'. שְׁמַע מִנַּהּ, שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְעֵדוּת זוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת מְקוֹמוֹ. וְכָךְ פָּסַק הָרַמְבָּ"ם בְּפֶרֶק שֵׁנִי מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה (ה"א-ד') , ד וז”ל: המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר (דה”א כב א) וזה מזבח לעולה לישראל. ובמקדש נעקד יצחק אבינו, שנאמר (בראשית כב ב) ולך לך אל ארץ המוריה, ונאמר בדברי הימים (ב ג א) ויחל שלמה לבנות את בית ה’ בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי. ומסורת ביד הכל, שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה, הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק (זבחים סב.), והוא המקום שבנה בו נח (פרקי דר”א פל”א) כשיצא מן התיבה , והוא המזבח שהקריבו בו קין והבל (שם כג), ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא (ב”ר פל”ד), ומשם נברא, אמרו חכמים (שם פי”ד) אדם ממקום כפרתו נברא. מדות המזבח מכוונות הרבה, וצורתו ידועה איש מאיש (זבחים שם), ומזבח שבנו בני הגולה כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו, ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה. ושלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה (שם), אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מידותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות, אע”פ שאין שם בית, עכ”ל. וְכֵן הוּא בַּסְּמַ"ג (עשה קסג) . אָמְנָם נִסְתַּפֵּק ה כוונת רבינו, נראה שאע”פ שמקום המזבח מכוון ביותר ולא ישתנה, הרי מדות הבית והחצרות ודאי ישתנו כמפורש בכתוב, וע”כ ביחס למקדש עצמו (מול הפתח ומקומו בתוך החצר וכדו’) יש להסתפק האיך יהיה מקומו, וכמו שמפרש לקמן. בָּזֶה לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַבִּנְיָן הַמַּקִּיף הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהוּא יִשְׁתַּנֶּה, וְהַמִּזְבֵּחַ עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ בִּמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן מוּנָח, שֶׁהֲרֵי עַל כָּרְחִין הֶקֵּף עֲזָרָה דִּלֶעָתִיד לֹא כָּרִאשׁוֹנָה הִיא, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר (עיין סימן ל"ו ול"ז) .

וְנֹאמַר, דִּלְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר הַמִּזְבֵּחַ מְמֻצָּע וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה, עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכַל, י"א אַמָּה לַצָּפוֹן וְי"א אַמָּה לַדָּרוֹם, ו רוחב פתחו של היכל עשר אמות, ורוחב המזבח ל”ב אמות. ולדברי ר”י עשר אמות אמצעיות של המזבח ממלאים לנגד כל פתח ההיכל, וי”א אמות ממנו לצפון. וכן לדרום. וְנִמְצָא הַמִּזְבֵּחַ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַהֵיכָל וְכָתְלָיו כִּדְאִיתָא בפ"ק דְּיוֹמָא (טז) . לְדִידֵיהּ וַדַּאי לָא קַשְׁיָא מִידִי. דְּהָכִי נַמִּי אִכָּא לְמֵימַר, שֶׁהַהֵיכָל יִבָּנֶה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה פִּתְחוֹ פָתוּחַ כְּנֶגֶד אֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְיֵשׁ כָּאן מָקוֹם מְרֻוָּח לַמִּזְבֵּחַ וְכִבְשׁוֹ, שֶׁהֲרֵי הַתְחָלָתוֹ י"ו אַמָּה בִּצְפוֹן הָעֲזָרָה, שֶׁהוּא אִם כֵּן מִדְּרוֹם הֶחָצֵר דִּלֶעָתִיד עַד הַתְחָלָתוֹ ס"ו אַמָּה. ז חצי שטח רוחב החצר הפנימית לעתיד הוא חמשים אמה, וחצי רוחב המזבח הוא י”ו אמה, הם יחד ס”ו. וְהַמִּזְבֵּחַ עִם כִּבְשׁוֹ אֵינוֹ מַחֲזִיק רַק ס"ב ח ל”ב של מזבח ושלושים של כבש. וכמ”ש רבינו לעיל בסמוך. כְּדִתְנַן בְּסוֹף מִדּוֹת (פ"ה מ"א) . הִנֵּה עוֹד ד' אַמּוֹת רֶוַח בֵּין הַכֶּבֶשׁ לְכֹתֶל הָעֲזָרָה בַּדָּרוֹם.

וְכֵן נַמִּי לְר' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּאָמַר בְּפֶרֶק אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן (זבחים נג) דְּכֻלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן קָאֵי, חוּץ מִיסוֹד דְּרוֹמִי דְּבֵיהּ מְקַיְּמִינַן לִפְנֵי ה'. לְדִידֵיהּ נַמִּי לָא קַשְׁיָא, דְּהָא לְעוֹלָם הַכֶּבֶשׁ בַּדָּרוֹם, לְקַיֵּם פְּנוֹת קָדִים (יחזקאל מג, יז) , וְכֵיוָן שֶׁכָּל הַמִּזְבֵּחַ לַצָּפוֹן, הִנֵּה לְךָ מָקוֹם מְרֻוָּח לַכֶּבֶשׁ בַּדָּרוֹם, יוֹתֵר מִדִּלְרַבִּי יְהוּדָה.

אֲבָל לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דְּתַנָּא הָתָם (זבחים נט) וּבְיוֹמָא (טז) וּבְכַמָּה דּוּכְתֵי (שם לז) , דְּכֻלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּדָּרוֹם קָאֵי, דְּתָנֵי "צָפֹנָה לִפְנֵי ה'" שֶׁיְּהֵא צָפוֹן פָּנוּי מִכְּלוּם וַאֲפִלּוּ מִן הַמִּזְבֵּחַ. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים תַּנְיָא בְּהֶדְיָא בפ"ז (ויקרא א, יא) צָפֹנָה לִפְנֵי ה' שֶׁהַצָּפוֹן פָּנוּי, דִּבְרֵי ר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: הַמִּזְבֵּחַ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד חֲצִי פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכַל, וּכְּנֶגֶד אֶחָד מִן הַדְּלָתוֹת מָשׁוּךְ כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם, עכ"ל.

לְדִידֵיהּ קַשְׁיָא טוּבָא, דְּהָא הַךְ חָצֵר לֹא יִהְיֶה כִּי אִם מֵאָה אַמָּה מְרֻבַּעַת. וְאִם כֵּן, כָּל רוּחַ דְּרוֹמִית רַק חֲמִשִּׁים אַמָּה וְהַמִּזְבֵּחַ עִם כִּבְשׁוֹ אוֹכֵל ס"ב אַמָּה כִּדְאָמְרָן. וְהִנֵּה עַל כָּרְחִין עוֹמֵד י"ב אַמָּה בְּחֶצְיָהּ הַשֵּׁנִית שֶׁל צָפוֹן מִלְּבַד מַה שֶּׁבֵּין הַכֶּבֶשׁ לַכֹּתֶל דְּרוֹמִית, שֶׁבִּלְתִּי סָפֵק [צָרִיךְ שֶׁ]יִּהְיוּ יְכוֹלִין לַהֲלֹךְ לְשָׁם מִבְּלִי שֶׁיַּפְסִיעוּ עַל סְעִיפֵי הַכֶּבֶשׁ. וְיִהְיֶה גַּם כֵּן לִפְנֵי כָּל פֶּתַח הַהֵיכָל, שֶׁהֲרֵי הַמִּזְבֵּחַ אוֹכֵל לְפָחוֹת י"ב אַמָּה בַּצָּפוֹן, וּפֶתַח הַהֵיכָל אֵינוֹ אוֹכֵל בַּצָּפוֹן רַק ה' אַמּוֹת.

וּמַה גַּם שֶׁמִּשְׁנַת ר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קַב וְנָקִי (גיטין סז.) . וְתוּ, סָתַם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כַּוָּתֵיהּ בפ"ג דְּיוֹמָא (לז.) , דִּתְנַן הָתָם לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ. וְדִיֵּק תַּלְמוּדָא, מִדְּקָאָמַר לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, מִכְּלַל דְּמִזְבֵּחַ לָאו בַּצָּפוֹן קָאֵי. מַנִּי ר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא; דְּתַנְיָא צָפֹנָה לִפְנֵי ה' שֶׁיְּהֵא צָפוֹן כֻּלּוֹ פָּנוּי, דִּבְרֵי ר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.

וְכֵן פָּסַק הָרַמְבָּ"ם בפ"ג מֵהִלְכוֹת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים (ה"ב) כְּפִי מַה שֶּׁכָּתַב בַּעַל כֶּסֶף מִשְׁנֶה ז"ל ט רבינו מביא דברי הכס”מ (שם) שלומד בשיטת הרמב”ם שפוסק כראב”י, אולם רבינו מאריך להוכיח מכמה ראיות שאין שיטת הרמב”ם כראב”י, ורבינו הניף ידו שנית בתוי”ט (יומא פ”ג מ”ט) להוכיח כן דלא ככ”מ. ומציין שם לדבריו כאן. . וְאִי הָכִי, קַשְׁיָא טוּבָא מִדִּלֶעָתִיד.

וְאַשְׁכַּחְנָא בַּתּוֹסָפוֹת פֶּרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים (זבחים סג. ד"ה כל) שֶׁתָּמְהוּ לְמַאן דְּאָמַר כֻּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּדָּרוֹם קָאֵי. אִם כֵּן, מִזְבֵּחַ שֶׁל מֹשֶׁה, לְמַאן דְּאָמַר שֶׁגָּבְהוֹ עֶשֶׂר, לֹא מַשְׁכַּחַת לְכָל הַיּוֹתֵר גֹּבַהּ שִׁפּוּעַ הַכֶּבֶשׁ כִּי אִם עֶשְׂרִים וְכוּ'. וַהֲוָה לֵיהּ הִלּוּךְ עַל יְדֵי הַדְּחָק וְכוּ', כִּדְמוּכָח בְּשַׁבָּת (ק.) וְעֵרוּבִין (נח:) בְּמִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ אַרְבַּע דְּהָוֵה רְשׁוּת הַיָּחִיד, עכ"ל.

תּוּ אִכָּא לְמֵידַק בְּמִזְבַּח בַּיִת שֵׁנִי בְּעַצְמוֹ, הֵיכִי הַוָה קָאֵי. כֻּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ לַדָּרוֹם, הָא כִּי דַיְקָת בְּחֻשְׁבְּנָא דִּבְסוֹף מִדּוֹת (פ"ה מ"א וב') . דְּחָשִׁיב בַּמֶּה נִתְפַּרְנְסוּ קל"ה אַמּוֹת רֹחַב הָעֲזָרָה? וּמוֹנֶה וְהוֹלֵךְ: הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ - ס"ב אַמָּה, מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלַטַּבָּעוֹת - ח' אַמּוֹת, מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת - כ"ד, מִן הַטַּבָּעוֹת לַשֻּׁלְחָנוֹת - אַרְבַּע, מִן הַשֻּׁלְחָנוֹת לַנַּנָּסִין - אַרְבַּע, מִן הַנַּנָּסִין לְכֹתֶל הָעֲזָרָה - שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, (וְהַנּוֹתָר) [וְהַמּוֹתָר] - בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַכֹּתֶל וּמְקוֹם הַנַּנָּסִין. וּכְשֶׁתַּחֲלֹק הַמּוֹתָר שֶׁהוּא כ"ה אַמּוֹת לַחֲצָאִין, כִּי כֵן מִן הַנִּרְאֶה כֵּיוָן שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ, יִהְיֶה אִם כֵּן י"ב אַמּוֹת וָחֵצִי מְקוֹם הַנַּנָּסִין, וְי"ב אַמּוֹת וּמֶחֱצָה מֵהַכֶּבֶשׁ וְלַכֹּתֶל. וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ הוּא, יַעֲלֶה מַה שֶּׁמִּכֹּתֶל דְּרוֹמִי עַד כְּלוֹת הַמִּזְבֵּחַ ע"ד אַמּוֹת וּמֶחֱצָה י ס”ב אַמּוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְהַכֶּבֶשׁ, וְי”ב אַמּוֹת וּמֶחֱצָה מֵהַכֶּבֶשׁ עַד כֹּתֶל דְּרוֹמִי. . וְכָל רוּחַ דְּרוֹמִית שֶׁהוּא חֲצִי קל"ה, רַק ס"ז אַמָּה וּמֶחֱצָה. וּמָצָאתִי בְּתוֹסָפוֹת פֶּרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים (זבחים נט. ד"ה שיהא) שֶׁכָּתְבוּ צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּמַתְנִיתִין דְּמִדּוֹת שֶׁלֹּא תַקְשֶׁה דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סְבִירָא לֵיהּ הָכָא כֻּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּדָּרוֹם קָאֵי, וּבְפֶרֶק קַמָּא דְּיוֹמָא (טז.) מוֹקְמִינַן מַתְנִיתִין דְּמִדּוֹת כְּר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, ע"כ.

וְרַשִׁ"י ז"ל בְּפֶרֶק קַמָּא דְּיוֹמָא (יז.) מוֹקִי הַךְ מַתְנִיתִין, שֶׁאֵין בֵּין הַכֶּבֶשׁ וְלַכֹּתֶל כִּי אִם חָמֵשׁ אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וְהַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם. הֲרֵי הַמִּזְבֵּחַ כֻּלּוֹ בַּדָּרוֹם שֶׁהוּא ס"ז אַמָּה וּמֶחֱצָה. וְכָלָה הַמִּזְבֵּחַ בְּסוֹף דָּרוֹם בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה, וְהַנּוֹתָר כֻּלּוֹ לִמְקוֹם הַנַּנָּסִין, וְלֹא דִּקְדֵּק הַתַּנָּא לְחַלְּקוֹ לַחֲצָאִין. כֵּן כָּתַב רַשִׁ"י ז"ל.

אֲבָל הָרַמְבָּ"ם בפ"ה מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה (הט"ו) קָחָשִׁיב לְהוּ בְּפֵרוּשׁ לַחֲצָאִין, וְשֶׁמִּכֹּתֶל צְפוֹנִית הָעֲזָרָה עַד הַמִּזְבֵּחַ רַק ס' אַמָּה וּמֶחֱצָה. וְאֵין לוֹמַר דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּדַעַת רְבִיעִית אִכָּא, וְהַיְנוּ הַאי תַּנָּא דְּסוֹף מִדּוֹת (פ"ה מ"ב) , וְאָתָא דְּלָא כְּר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וְלָא כְּחַד מֵהָנֵי תְּלָת תַּנָּאֵי דְּכָתְבִינַן לְעֵיל, יא נראה כוונת רבינו א) דעת ר”י הנ”ל שמזבח מכוון ממש לאמצע. ב) דעת רשב”י שמזבח לגמרי בצפון. ג) דעת ראב”י שמזבח לגמרי בדרום. והדעה ברמב”ם הנ”ל שהמזבח בדרום, אלא שנמשך עוד שבע אמות לצד צפון עיי”ש, וע”ז כתב רבינו שי”ל שהוא שיטה רביעית דלא כשלש שיטות הנ”ל. וְכִדְאַסִּיק אַדַּעְתֵּיהּ דְּרַשִׁ"י ז"ל בְּיוֹמָא. דַאֲפִלּוּ כִּי תֵּימָא דְּהַהוּא מַתְנִיתִין תַּנָּא אַחֲרִינָא הוּא, מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ. דְּהָכָא פָּסִיק כִּי הַאי תַּנָּא רְבִיעִי, ובפ"ג מֵעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים (ה"ב) פָּסַק כְּר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, מִדְּכָתַב הָתָם לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב עָלָיו הָרַב בַּעַל כֶּסֶף מִשְׁנֶה זלה"ה.

וְהוּא ז"ל (בכס"מ פ"ג מעבודת יוה"כ ה"ב) הִגִּיהַּ מִשּׁוּם כָּךְ בְּפֶרֶק ד' מֵהִלְכוֹת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמַה שֶּׁכָּתוּב 'וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ', שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר כְּבֵין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ דְּהָכִי הוּא לְר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּהַךְ דפ"ה מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה.

וְתוּ קַשְׁיָא לָן, בְּהָא דְּכָתַב הָרַמְבָּ"ם ז"ל (פ"ה מבית הבחירה הט"ז) דְּרִבּוּעַ מְקוֹם הַשְּׁחִיטָה הוּא, אֵלּוּ ס' אַמָּה וּמֶחֱצָה עַל ע"ו אַמָּה שֶׁמֵּהַתְחָלַת עֲזָרָה זוֹ לְמִזְרָחָהּ עַד לִפְנֵי הָאוּלָם. וְכֵן הִסְכִּים שֵׁנִית לִדְבָרִים אֵלּוּ בְּרֵישׁ פ"ה מֵהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וְקַשְׁיָא, אַמַּאי לֹא מְרַבְּעוֹ עַל רֹחַב חֲצִי הֶחָצֵר כֻּלָּהּ שֶׁהִיא ס"ז אַמָּה וּמֶחֱצָה, דְּהָא הַךְ דְּפָסַק הָתָם, הוּא אַלִּבָּא דְּרַבִּי דְּפֶרֶק ב' דִּזְבָחִים (כ.) וּפֶרֶק ג' דְּיוֹמָא (לו.) דִּסְבִירָא לֵיהּ, דְּאַף לַצָּפוֹן מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים וְיִשְׂרָאֵל מְקוֹם שְׁחִיטָה הוּא. וּשָׁקִיל וְטָרִי הָתָם תַּלְמוּדָא, דְּרַבִּי מוֹסִיף אַדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּסְבִירָא לֵיהּ שֶׁבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ כָּשֵׁר כָּל רוּחַ צְפוֹנִית. וְאִם כֵּן, רַבִּי דְּמוֹסִיף, סְבִירָא לֵיהּ שֶׁכָּל רוּחַ צְפוֹנִית כָּשֵׁר, וְיַעֲלֶה הָרִבּוּעַ לס"ז וּמֶחֱצָה עַל ע"ו, וְהָכִי הֲוָה לֵיהּ לְהָרַמְבָּ"ם לְרַבֵּעַ כֵּיוָן דְּפָסַק כְּרַבִּי.

הִלְכָּךְ נִרְאֶה דְּהָרַמְבָּ"ם פּוֹסֵק כְּהַךְ תַּנָּא דְּסוֹף מִדּוֹת, וּסְבִירָא לֵיהּ דְּאִיהוּ דַּעַת רְבִיעִית, וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ מְרַבֵּעַ כָּל חֲצִי הָעֲזָרָה. וּדְכָתַב לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ לֹא בָּעֵי, דְּתֵידוּק מִנֵּיהּ כִּדְדַיֵּק תַּלְמוּדָא אַמַּתְנִיתִין, אֶלָּא דְּנָקַט לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, וּכְבָר יָדָעְנוּ דְּאֵין לְדַקְדֵּק כָּל כָּךְ בִּלְשׁוֹן הַפּוֹסְקִים כְּמוֹ בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה.