תבואות השדה חלק ב רג

התנצלות המחבר אמר הכותב קורא נעים אל יחשדני בהוצאת ספרי אלו שכוונתי להתגדל ח"ו כי מכיר אני מך ערכי שאין לי במה להתפאר וחיל ורעדה יאחזני בשמתי אל לבי מ"ש מרן החתס"ו לאו"ח סימן ר"ח וז"ל ומ"ש שם ממחברי ספרים חדשים אומר כל המחבר ספר ומתערב במחשבתו לגדל שמו ורבצה בו האלה האמורה במילי דאבות נגד שמא אבד שמיה ולא תעשה ידיו תושויה להוציא מחשבתו אל הפועל כי יבאו מבקרי מומין ויחפשו וימצאו מלבד שהוא עובר איסור דאוריית' דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכותבן ולא הותר אלא משום עת לעשות לד' ואם אינו עושה לד' הרי איסורו במקומו עומד. ולעומת זה היודע בעצמו כי כל מגמתו להשם יתברך להגדיל תורה ולהאדירה ורק מונע בר' מפני חשש מבקרי מומין ומלעיגים ומלעיבים במלאכי ד' עבירה הי' בידו כשם שיקבל עונש על הדרישה הנ"ל כן יענש זה על הפרישה אמרו חז"ל עשה דברים לשם פעלן עכ"ל הזהב והנה מי יאמר זכיתי לבי וכל כוונתי הי' רק לש"ש אמנם כבר גליתי דעתי בהקדמתי על המ"ר פ' תרומה במ"ש אמר הקב"ה עשו לי קיתון אחד שאדור בתוככם ותוכן דברי הוא שעכ"פ לא יהיה נשכח מלבו רגשת תודה וזכרון שמו הגדול לא ימוש מרעיוני חושיו והנה לאשר גם דהע"ה התפלל אגורה באהלך עולמים וידוע דרשת חז"ל שהתפלל שיאמרו דבר שמועה מפיו ואני לא זכיתי לישב במקום שיהיה מרווח ללמוד עם תלמידים הרבה שיהי' שמעתתי מבדרן בעלמא. והנה לאשר ראיתי בהוצאות ספרי הראשון כי ב"ה מצאתי חן בעיני רוב גדולי דורנו וגם ביני ת"ח אלו ואלו בודאי מודים כי המצא ימצא מהתועלת בספרי ע"כ לא מנעתי עצמי להוציא עוד לאור גם חבורי זה. ואני ידעתי כי לא נמלטתי לגמרי מאיזה טעות או שגיאה אשר כמעט שום אדם ואפילו גדולי ישראל אשר קטנם עבה ממתני לא נמלטו מזה לגמרי על אחת כמה וכמה נבער מדעת כמוני וכמה מקרי ופגעי הזמן אשר עברו עלי ונודע לכל כי עסקתי בתורה מתוך הדחק ויגיעה רבה. ולולא חסדי ד' לא הייתי יכול לעמוד נגד רוב התלאות אשר עברו עלי בכמה ענינים וד' יודע כי בכל ענין אשר למדתי שפכתי שיח לד' להורני דרך התורה וקיימתי בנפשי מה יעשה אדם יבקש ממי שהחכמה שלו אל זה נשאתי עיני ועל הכל אני משבח לשמו הגדול ית"ש על כל אשר גמלני כרוב טובו וחסדו הן אין בלשוני מלה לספר אפילו אחת מני אלף מחסדי ד' ומה אשוב לד' כל תגמולוהי עלי בקוצר דברים הנני להודות לד' ולהודיע ברבים כי יודע אני כי לא בכחי עשיתי כל אלה והכל היא מאתו ית"ש ולא אאריך בהתנצלות כי די בזה לפני ד' בוחן עשתונות וחקרי לב אשר לפניו נגלו כל תעלומות והנני עודני עומד בתפלה מתנפל ומשתטח לאלקי מרומים. אנא ד' היה נא בעזרי ללמוד וללמד ולעסוק בתוה"ק לשמה ואזכה להוציא עוד יתר חבורי לאור על פני תבל ולחבר עוד חבורים ודברי תורתך לא ימושו מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם והכל כאשר לכל יהיה לעשות נחת רוח ליוצר הכל אשר הוא עשני ולא אנחנו. ונזכה לעמוד על המשמר לתורה ולעבודת ד' עד אשר יהיה ברצונך להשיב שכינתך לציון ותחזור הממשלה הראשונה לבת ירושלים ותחזינה עינינו בשוב ד' שיבת ציון ונדחי ישראל יקבץ במהרה בימינו אמן כן יהי רצון: