תבואות השדה חלק ב י

התורה ונזהר מלעבור ח"ו על איז' איסור הן מד"ת והן מד"ס אזי כל אדם יוכל לקנות שלימות לנפשו כמ"ש שהע"ה סוף דבר הכל נשמע את האלקי' ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם כלומר כי בוודאי להקדיש עתותיו לתורה זה אי אפשר לכל אדם אבל להיות ירא ד' זה יוכל כל האדם ז"ש את האלקי' ירא וכו' כי זה כל האדם כלומר זה מוטל על כל האדם ואין איש מי שיכול לפטור מזה. ויש לפרש מ"ש ר' יוסי בן קסמא לאיש הזה אשר פגע בו ואמר לו רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דנרי זהב ואמר לו אפילו אם אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם איני דר אלא במקום תורה ולכאור' קשה על ר"י בן קסמא כי למה זה מנע טוב מבעליו שלא לקבוע דירתו במקום שאינם בני תורה להורותם דרך ד' וכי קצרה ידו להעמיד שם ישיבה עם תלמידים העוסקים בתורה. רק הכוונ' הי' כך כי איש הזה היה סובר שאם יתן ויפזר הון רב לר"י בן קסמא אזי יהי' הותר להם הרצועה ח"ו ויהיו מותרי' לעבור על כל עבירות שבתורה להיות שטוף בזמה ובתאוות רעות ח"ו וזה שאמר לו רצונך שתדור עמנו במקומנו כלומר שאתה תעבוד את ד' תחתינו. אמנם מתשובתו של התנא אנו למדין כי אמ"ל איני דר אלא במקום תורה בלבד כלומר שכך השיב לו בוודאי אם רצונכם להחזיק אותי לתורה משום שאתם אינכם פנוים מעסקכם ללמוד בתורה ותהיו כמו יששכר וזבולון זה אני מקבל עלי ז"ש איני דר אלא במקום תורה דהיינו מה שאתם לא תקדישו עתותיכם לתורה אבל שיהי' הותר לכם הרצועה לפרוק ח"ו עול מלכות שמים לגמרי זה מן הנמנע וכ"ז אנו למדין מתשובתו של אותו התנא ודו"ק: ואיתא במדרש תנחומ' במה הי' כתיבה קודם שנותנה אם על כסף וזהב והלא קודם שנברא העולם לא נברא זהב וכסף אלא היה כתיבה על זרועו של הקב"ה וע"כ יבין וישכיל כל אדם בדעתו ושכלו להגות בתורה יומם ולילה שנאמר והגית בו יומם ולילה. ולפי דרכנו יתפרש כך שלא יחשוב האדם כי במה שיתן מהונו וכספו להחזקת התורה בזה יוכל לפרוק מעליו עול מלכות שמים לזה קאמר במה הי' כתובה כלומר באיז' אופן נתנו לנו התורה והמצות אם על כסף וזהב שבכספו והונו ירצה לפדות עצמו שיהי' פטור מן המצו' לא כן כיון שהתורה נבראת קודם שנברא העולם ואז לא היה עדיין כסף וזהב אלא היה כתובה על זרועו של הקב"ה כי ע"י מעשי המצוו' יוכל אדם לדבק בד' ית"ש ע"כ יבין כל אדם בדעו ושכלו להגות בתורה יומם ולילה. הנה יום הי' לת"ח עצמן אשר יודעי' מעצמן כל פרטי המצוו' ככל חקותם וככל משפטם ולילה הי' להאנשים אשר אין יודעים דיני המצו' מעצמן רק כפי אשר יורו להם החכמים נשיאי העדה. ואמר שהי' כתיבה על זרועו של הקב"ה כי הנה מי שאינו מאמין שכל פרנסתו תלויה ברצון הקב"ה א"כ לא ירצה להספיק לת"ח ולא יוכלו הת"ח לעסוק בתור' ד' רק מי שהי' מאמין שהכל הי' בכחו של הקב"ה וכל שפעת עוה"ז בא ע"י עסק התורה והמצו' איש כזה בוודאי לא יגרע עינו מלהחזיק צדיקים ות"ח בזה תלוי קיום העולם באמונה שהכל מהקב"ה כדאית' במדרש מה הגפן הזה סומכי' עלה על גבי קנים כך ישראל אין חיים אלא בזכות התורה שהוא כתובה בקנה יש לפרש כי יש מי שזוכה לכתר התורה ע"י יגיעתו ומשתדל בעסק התורה ויש מי שזוכה לכתר התורה ע"י שמהנה מנכסיו לת"ח וז"ש שהתורה כתובה בקנה כלומר מי שקונה דברי תורה במעותו ורק בתנאי שיקיים המצוות אבל גם הת"ח צריך להיות באמונה שלא יחניף לאחרים כדי שיחזיקו אותו ויאמר לרע טוב ובדרושינו כתבנו מ"ש בפרק שירה אווז הבר המשוטטת במדבר אומרת קול קורא במדבר פנו דרך ד' ישרו בערבה מסלה לאלקינו ועל מציאות מזונותיה במדבר אומרת ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו אוז היו הת"ח כמ"ש הרואה אוז בחלום יצפה לחכמה אמנם מי שאינו עוסק בתורה לשמה הולכת תורתו למקום מדבר ותהו ח"ו וע"ז אמר אוז הבר אומרת קול קורא במדבר פנו דרך ד' כלומר למה לא תפנו הדרך אשר אתם בו שאתם עוסקי' בתורה שיהי' מעשיכם לש"ש ואם אפילו עכ"פ אין אתם עדיין במדריגה גדולה כזו שתוכלו לזכות מחשבותיכם שיהי' הכל לש"ש עכ"פ לא תחסרו הכוונ' לגמרי שלא יהי' נעדר מכם ח"ו כל עניני אלקותו ית"ש וז"ש עכ"פ ישרו בערבה מסלה לאלקינו כי מסלה הי' קטן מדרך ואמר בערבה מה שאתם עוסקי' בתורה בשביל הנאת העוה"ז שהי' ערב לפי שעה עכ"פ יהי' מסלה כלומר מקצת כוונתו עכ"פ לשם שמים. ועל מציאות מזונותיה במדבר כלומר אם תרצו להצדיק נפשכם כי עי"ז אתם מוצאים מזונותיכם ע"ז אמר ארור הגבר אשר יבטח באדם כי גם הת"ח צריך להיות בטחונו חזק בשם ד' כמש"ה והבוטח בד' ישגב ע"כ צריך לראות שיהי' כוונתו עכ"פ קצת לשם שמים: והנה קראתי בשם הקדמה זו בית יעקב לאשר כבר כתבתי בספרי חלק ראשון בשם המדרש כי מצוה לפרסם עושי מצוות (ועי' רמ"א יו"ד סימן רמ"ט סעיף י"ג) והנה הזמין לו ד' איך נדיב ושוע רב פעלים מקבציאל לעשות חיל הנגיד המפואר כ"ה יעקב זילבר נ"י היושב בגליל שלי במקום הנקרא הידעגקוט אשר לא זכה להעמיד תולדות (ד' יפקוד אותו בבני חיי ומזוני) והפריש מהונו ומיגיע כפו לכסף מוצא שאוכל להדפיס חיבור זה שיהיה לו לזכר עולם ואיתא במ"ר ויקרא מה לך פה מי לך פה אמר לו גלויי בר גלויי איזה כותל בנית כאן איזה עמוד העמדת כאן אפילו איזה מסמר קבעת כאן מכאן אמר ר"א צריך אדם שיהיה לו מסמר או יתד קבוע בבית הקברות כדי שיזכה ויקבר באותו מקום והכוונה מבוארת כי האדם צריך לראות שיהי' זכור לטוב לעולם ע"י פרי מעשיו. והנה כעת שהורד בעוה"ר קרן התורה בוודאי מצוה גדולה לזכות את הרבים להוציא לאור ספרים חדשים המלמדים לתלמידים דרכי הש"ס ראשונים ואחרונים לזאת קראתי בשם בית יעקב למען יהיה למזכרת עולם להנגיד הנ"ל ונתתי לקבוע בדפוס איזה דברי אגדה מהדרשות אשר, דרשתי ברבים לרוות צמאון בעלי בתים אשר אינם יכולים לעסוק בפלפולא דאורייתא ישבעו נפשם מפרי השדה. אולי יהיה לי להועיל לזכות נפשי ע"י איזה דברי מוסר אשר ימצאו בהקדמתי והנני בברכת תודה לכל אשר נדבה רוחו אותו לסייעני להדפסת ספרי ולהמחזיקים אותי לישב באהלי תורה יה"ר שירצה פועל ידם כל אשר כוונתם לטובה הטיבה ד' לטובים שיתברכו ממעון הברכות בחיים ארוכות ושיכלו להדריך אנשי ביתם בדרך התורה והיראה. ואחתום בתפלה אחת שאלתי מאת ד' שאזכה אני וזרעי וזרע זרעי עד סוף כל הדורות לישב באהלי של תורה מתוך הרחבת הדעת ולעשות רצון ד' כל ימי חיינו ולא ימצא בנו ולא בזרענו שום פגם ושום דופי חלילה אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו שלא יהיה לנו בן או תלמוד שמקדיח תבשילו ברבים עי' מס' ברכות י"ז ע"ב) ויהי ד' עמנו עד ביאת גואל צדקנו במהרה בימינו אמן: אנא ד' זכור נא לטובה את האשה אשר נתת עמדי האשה הצנועה מרת יודית אשת חיל מי ימצא בת חותני הנגיד המפואר מוה' בצלאל גראס נ"י מטאקאי אשר כל מגמתה להדריך אנשי ביתי בדרך הישר ולחוס עלי שלא לבלבלי אותו בשאר ענינים שאוכל להקדיש עתותי לתורה שלם לה כמפעלה שתאריך ימיה בטוב ובנעימים ולראות בנים וב"ב דשנים ורעננים בחצרות ד' שתולים עד יעמוד הכהן לאורים ותומים לראות ירושלים בנויה בדמים בב"א כיה"ר: