טעבעלה באנדי על הגדה של פסח , כרפס א

כרפס ר"ל שטובל ירק במי מלח לרמז דצריך ג"כ כרפס לטבילת כל גופו ר"ל טהר לגמרי ולא כטובל ושרץ בידו ח"ו ומרמזין בזה לזכרון, שישראל בארץ מצרים עובדי ע"ז היו. וכשהוציאם השי"ת משם כדי לקדש אותם בקבלת התורה היו צריכים בתחילה להסיר הטומאה מעליהם ולעשות תשובה ומהאי טעמא מטבל בירק לרמז שבעל תשובה צריך להיות עניו כירק השדה שנדרסין כדאיתא בשמות בה. ע"כ נקרא כרפס היינו כרֶפֶס שהוא לשון דריסה ורמיסה או כרפס בשין שהוא טיט וקרקע עיין רש"י וביאור משלי ו' ומרמז בזה ג"כ לזכרון שישראל היו במצרים נכנעים תחת ידם כ"כ כרֶפֶש וטיט עוד יש לרמז במלת ו'רחץ כ'רפס בתחילה רחיצה וטבילה ואח"כ הזאה כדמצינו בפרה אדומה דהזאה לטהר היתה באגודת אזוב. וכן כאן מטבל אגודת ירק לרמז על הזאה וכן צוה במצרים לזאת דם על המשקוף ועל שתי המזוזות באזוב שנאמר ולקחתם אגודת אזוב. וטעם הטיבול מרמז בזה אחר שקשטת את עצמך ואז נאה לך לבוא אל (אודיענץ) להראות למלך קודם שידבר לפניו שהוא עבדו ועשה כרצונו כמצותיו. ע"כ מטבל בתחילה ירק במי מלח או בחומץ להראות שעדיין הוא בזכרונינו העת שהיינו בשפל המדרגה כשהיינו במצרים ויצאנו משם ועוד מעט אשר זכינו להיותינו במדרגה עליונה. ומרמז דבר והיפוכה שעבוד וחירות בתחלה וימררו את חיינו בשעבוד כחומץ ומי מלח ולבסוף ע"י זכות טבול ירק שקיימנו מצות הזאה על המשקוף וגו' ניצלנו כל ישראל ממכות בכורות ואח"כ יצאנו לחירות:

כרפס מרמז על השעבוד ומצינו טעם הלשון כרפס בהפוכה ס' פרך ר"ל ששים רבוא היו בעבודת פרך. ולי נראה לרמז בנוטריקון פנים ואחור. פנים כרבוא פ עמים ס' אחור ס ופם פרך. עוד. פנים. כ לו ר עמסס פ תום ס' רבוא אחור ס' רבוא פ תום רעמסס כ לו עוד רמז למיפרע בתחילה ס' ר בוא פ ה רך אבל ס וף פרך :

ואגב יש לומר ג"כ הטעם דעיקר גאולת מצרים דווקא ע"י מכת בכורות וגם כי התחלת ההתראות הי' במכת בכורות מפני דידוע דתכלית גאולת מצרים היתה כדי להודיעו ולפרסם ע"י כן את כל העולם האחדות ב"ה וב"ש. והנה מצרים לאשר שטופים בע"ז היו, ובוודאי הקטן אי אפשר לו להתפאר לגדול הימנו שהוא אלקה, מפני שהגדול ממנו יודע וראה בעיניו שילוד אשה הוא נולד מטפה סרוחה מבו"ד משא"כ הגדולים הזקנים באים להונות את הקטנים ואת נעריהם בטחי תפל ומדוחי שוא ושקר שהמה אלקות והם עצמם בראו את עצמם כמו שאמר פרעה שהוא ברא את עצמו ועשה א"ע לאלקות כדאיתא במדרש. ע"כ הכה את הבכורות אפילו בכור הבית הכה כמו שהמה בעצמם יודו שאין אלקה רק אלקי ישראל ב"ה וב"ש הגדול. וכדאיתא בגמרא כשהקב"ה נפרע מן האומה נפרע מאלהיה עיין רש"י בא י"א ה'.