האוסר דבר לחבירו אין האוסר מתיר וצריך לישאל והא דאמרינן ושרייה בההיא אתתא התם רבא הוא דשרייה ועוד דבכל הנהו דנכסי לך אמרינן אסורין סתם משמע בלא שאלת חכם. וכן השיב מורי ז"ל וכן דעתו בנשבע על דעת חבירו שאין חבירו מתירו וכן ממעשה דכלבא שבוע שהוצרך לישאל על מה שאסר נכסיו לבתו. כך כתב הר' ש"ט נ"ר: