שו"ת הרשב"א חלק ה רכז

שאלת: פירות שאין במינן במחובר, הבאים מחוץ לתחום ביום טוב, דאסורין למי שהובא בשבילו, שמא יאמר לו: לך והבא לי. ולישראל אחר, מותרין בו ביום אי נקרא בני ביתו: ישראל אחר?

תשובה: ודאי דאסורין לבני ביתו, כמו שהן אסורין לו, כיון דהם סמוכים על שולחנו. שאם מותרין גם לאלו, גם בזה יש לאסור, שמא יאמר להם לך והבא, כדי שיאכלו בני ביתו, מאחר דחייב בפרנסתם. וטעמא דמסתבר, וכן שמעתי. 1 עיין למרן הב"י בא"ח סי' תקט"ו, שכתב כן משם ה"ה, והגמיי' בפ"ב מה' יום טוב ה"י, ומשם המרדכי יע"ש. וכן קבעה להלכה שם, בש"ע סעיף ה' יע"ש. וכ"כ הר"ב בש"מ למסכת ביצה כ"ה, דמותר לישראל אחר פי', שאינו מבני ביתו. אי כל בני ביתו דינם כמותו, וכת' שם: דכן פירש הריטב"א ורבו וכו' יע"ש. והיינו מ"ש הרדב"ז ז"ל בתשו' הח' בח"ב סי' תקס"ב יע"ש. וראיתי להרב"ח שם, בסי' זה, ובתשו' הישנות סס"י נ"ג, שכתבו ז"ל: גם הרשב"א ז"ל בתשו' כתב, דבכל אוכלי שולחנו יש לגזור וכו', וכך הביאה האגור וכו' יע"ש. ובמח"ר מכבודו, בספר האגור בה' יום טוב סי' תרי"ז לא כתב כן, משם הרשב"א, כי אם על שם המרדכי לבד, כמבואר שם, ולא הזכיר שם לר' המחבר הרשב"א ז"ל, כי אם לעיל מזה, בסי' תרט"ז לענין אחר כמו, שיע"ש.