שו"ת הרשב"א חלק ה רכו

שאלת: בנכרי החולב ביום טוב שחל להיות אחר השבת, ובפני ישראל, שהוא מותר באכילה?

תשובה: כדין אמרת, שהחלב אינו מוקצה, שהרי מוכן הוא, דאפי' ישראל איפשר דמותר הוא לחלוב תוך הקדרה, שיש בה אוכל. אבל לתוך הקערה שאין בה אוכל, לא. וכמ"ש הריא"ף בפ' חבית (לדף קמ"ד ע"ב). ובס' עבודת הקודש (ש"ח סי' ג'), תמצא זה בארוכה. 1 תשובה הלזו רמזה מר"ן הב"י באו"ח סי' תק"ה, אלא שסיים וכתב וז"ל ולטעמיה אזיל, שכתב בפ' חבית שכדברי הרמב"ן ז"ל, הוא הנכון יע"ש. והיינו דרבינו המחבר בחי' לפ' חבית (שבת קמ"ד ע"ב), שהביא פי' הרי"ף והגאונים ז"ל, דמפ' להא דרב חסדא דקאמר: חולב אדם עז לתוך הקדרה, אבל לא לתוך הקערה; דמיירי דוקא ביום טוב ולא בשבת וכו'. אבל גדולי האחרונים, ומקצת מן הראשונים, הסכימו דאפי' בשבת קאמר וכן ודאי נראה. שאלולא כן, הוה ליה לרב חסדא לפרושי, כי היכי דלא נטעי במילתיה וכו'. וכ"כ הרמב"ן ז"ל וכו'. ועוד כתב ז"ל: והוא הנכון, דאין מוקצה שחפץ מעצמו אסור וכו'. אבל כל דאפשר ומצוי לבא ביומו בלא איסור, לא מקצה מדעתי' יע"ש. [הושמט חלק מההערה].