תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן סג

שאלה האשה שמתה בחיי בעלה והיו לה נכסים שלא זכה בהם הבעל בחייה ובאותם נכסים יש שטרי חובות שחייבים לה אחרים מהו שיטול הבעל באותה מלוה וכן אם הבעל היה חייב לה מהן וכן אם יש לה משכונא על קרקע. מהו:

תשובה גרסינן בפ׳ יש נוחלין (בבא בתרא דף קכ״ה:) אמר רב פפא הלכתא אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק ואין הבכור נוטל במלוה, ואיכא מרבוותא דסברי דכיון דפלגינהו ואמר אין הבכור נוטל במלוה ואין הבעל נוטל בראוי ולא אמר אין הבעל והבכור נוטלין בראוי ובמלוה ש״מ דבעל נוטל בראוי דמלוה וכן דעת הר״ר יוסף הלוי אבן מיגש ז״ל אבל ר״ת ז״ל והרי״ף אומרים שאף הבעל אינו נוטל במלוה והדיין מה שיראה בעיניו יעשה כי רובן של חכמי הדורות הסכימו שאין הבעל נוטל כמלוה דראוי הוא ואפילו לגבי בעל. ומיהו מסתברא דוקא במלוה שנפלה לה בירושה וא״נ במלוה שהיתה לה עד שלא נשאת וא״נ במלוה שנעשית ממעות שלא היו ידועות לבעל וא״נ במלוה שנעשית במעות ששיירה היא לעצמה וכתב לה הבעל בעודה ארוסה דין ודברים אין לי בהם וא״נ לאחר נישואין וכשקנו מידו הא לאו הכי והכי הרי זכה באותם המעות הבעל כדין נכסי מלוג ואי אפשר להפקיע ממנו דלא גרעה מלותה וממכרתה שהבעל מוציא מיד הלקוחות. ועוד מסתברא דאפילו היו לה מעות קודם שנתארסה ושיירתם לעצמה בפירוש עד שלא תתארס שלא יהא בהם לבעל כלום לא עשתה ולא כלום דמיד שנשאת זכה בהם הבעל ממילא כדין נכסי מלוג אא״כ כתב לה הבעל בעודה ארוסה דין ודברים אין לי בהם דאי לא מברחת למה לה דבשיירה היא בפירוש סגי וכן פרק חז״ה (דף מ״ט) ששנינו ואין לאיש חזקה בנכסי אשתו דאקשינן פשיטא כיון דמשעבד ליה לפירי פירי הוא דקאכיל ואוקמוה בכותב לה בעודה ארוסה דין ודברים אין לי על שדה זו, ובפרק בן סורר ומורה (סנהדרין דף ע״א.) דאמר שאינו חייב עד שיאכל משל אביו ומשל אמו ואמרו אמו מנא לה אוקמוה בשנתן לה אחר ע״מ שאין לבעלך רשות בהן ולוקמינהו לכולהו בנכסים ששיירה לעצמה כי זה היה יותר קרוב ומצוי. ומלוה שיש לה אצל הבעל כ״ש אם הלותה לו אחר שנשאת לו שהרי זכה בהן מתחלה כדין נכסי מלוג ואפילו שיירה לעצמה מעיקרא לפי מה שאמרנו ואפילו כתב לה דין ודברים אין לי בהם אפ״ה הבעל יורש מחצית אותה מלוה לפי מה שאמרו פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קכ״ה:) גבי בכור שאינו נוטל במלוה ובמלוה שעמו פלגי ויש גורס שם כן ולומר שהמלוה שעם בן הבכור כלומר שהלוהו אביו מספקא לן אי היא מוחזקת אצלו או לא וכיון שכן מספק חולקין ונוטל באותה מלוה מחצית הבכורה כדין ממון המוטל בספק ואם הדין כן בבכור כל שכן בבעל ואם היה לה משכונא על קרקע אם הוא אתרא דלא מסלקי הבעל נוטל בה לפי שהמשכונא כקנויה אצלה ואפילו בבכור נוטל בה פי שנים דגרסינן פרק איזהו נשך (בבא מציעא דף ס״ז:) רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דאמרי תרווייהו האי משכנתא באתרא דלא מסלקי בעל חוב גובה ממנה ובכור נוטל פי שנים, וכל משכנתא סתם הרי היא באתרא דלא מסלקי משום דסתם משכנתא שתא. ואין קרוי אתרא דמסלקי אלא במקום שאפשר ללוה לסלק את המלוה כל זמן שירצה ואפילו ביומו והכי מוכח ליה שמעתא התם: