תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן נט

שאלה צבור שתקנו שכל מי שלא יביא זכיותיו תוך ימי ההכרזה שיאבד זכותו ובא אחד ואמר שלא היה בעיר או שלא מצא זכותו תוך ימי ההכרזה או לאחר מכאן חסר לו הנפקד זכותו, מי אמרינן בהא מה יעשה שלא מצא תוך הזמן ועכשיו מצא ובשבועה מיהא נאמן. או נאמר דכיון שתקנת הקהל היא אלימא לאפקועי ממונא כבית דין חשוב כההוא דאתפיס זכוותיה בבי דינא דנדרים ואינו נאמן שאם כן כל אחד יאמר כך:

תשובה שורת הדין שכל מי שיאמר שאינו בעיר ולא שמע בהכרזה אין בדין שיפסיד ולמה יפסיד ומה יעשה ואפילו מי שבא לבית דין ואמרו לו כל ראיות שיש לך הבא מכאן ועד שלשים יום אמר רשב״ג מה יעשה זה שלא מצא תוך שלשים יום ומצא לאחר ל׳ יום (סנהדרין ל״א) וקיימא לן כוותיה בהא וזו היא ראייה ראשונה. וכן אם הוא יורש ומצא אחר כך ביד נפקד או שידעו לו אחרים עדים מביא לאחר זמן ואפילו אמר להו יש לך ראיות ואמר אין לי ראיה ולאחר מכאן מצא ראיה ביד אחרים מביא וסותר הדין כדגרסינן התם שלהי זה בורר (שם) ההוא ינוקא דאתא לדינא לקמיה דרב נחמן אמר ליה אית לך ראיה אמר ליה לא חייביה רב נחמן נפיק הוא בכי ואזיל שמעוה אינשי אמרו ליה אנן ידעינן לך סהדותא אמר רב נחמן בהא אפילו רבנן מודו דקטן במילי דאבוה לא ידע. ותו גרסינן התם כי אתא רב יהודה בר שמואל אמר ר׳ יוחנן לעולם מביא ראיה וסותר עד שיסתם טענותיו ויאמר אין לי עדים ויאמרו הבא ראיה ויאמר אין לי ראיה אבל אם באו לו עדים ממדינת הים או שהיתה דסקיא של אביו מופקדת ביד אחרים זה מביא וסותר. זו היא שורת הדין אבל במה שהסכימו הקהל איני יודע במה היתה ההסכמה שאם הסכימו בפירוש שכל מי שלא יבא תוך זמן בין שמע בין לא שמע בין יורש בין אחר ותקנו זה לפי שראו שיש בזה תיקון המדינה להרחיק הערמות מבעלי ערמה, כל מה שתקנו והסכימו והנהיגו בהנהגת כולם מה שעשו עשו ותקנו בין בדין בין שלא בדין רשאים הן והפקרן הפקר וכההיא דפרק השותפין (ס׳:) ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ולהסיע על קיצתן, ויתר מזה בתוספתא בפרק בתרא דבבא מציעא: