תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן מז

שאלה שנים שנתעצמו בדין זה אומר נדון כאן בעירנו וזה אומר נלך למקום פלוני. למי שומעין ומי מכריח למי ומי חייב בהוצאת הדרכים:

תשובה המלוה כופה ללוה ואין הלוה כופה למלוה דעבד לוה לאיש מלוה כדגרסינן התם שלהי פרק זה בורר (סנהדרין דף לא:) אמר רבי יוחנן התוקף חבירו בדין אחד אומר נדון כאן ואחד אומר נלך לבית הועד כופין אותו והולך לבית הועד אמר לפניו רבי אלעזר רבי מי שנושה בחבירו מנה יוציא מנה על מנה אלא כופין אותו ודן בעירו אמר אמימר הילכתא כופין אותו והולך לבית הועד אמר ליה רב אשי לאמימר והא דר׳ אלעזר מאי אמר ליה ה״מ דקאמר לוה אבל היכא דקאמר מלוה עבד לוה לאיש מלוה וכדגרסינן פרק הכותב (כתובות דף פה:) ההיא איתתא דאיתחייבא שבועה בבי דינא דרב ביבי בר אביי אמר ליה ההוא בע״ד תיתי ותשתבע במתאי וחייבה רב ביבי למיעבד הכי. מיהו אילו היה בית דין יפה סמוך לעירם תוך שלש פרסאות א״נ שאין בעירם יודע הדין אף ללוה שומעין לומר נלך לבית דין הסמוך לנו וכדמוכח פרק זה בורר דקאמר התם (סנהדרין כ״ב) זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ואקשינן ואפילו לוה מצי מעכב והא א״ר אלעזר לא שנו אלא לוה אבל מלוה כופין אותו ודן בעירו ופרקינן כדאמר רבי יוחנן בערכאות שבסוריא שנו ה״נ בערכאות שבסוריא שנו אבל מומחין לא רב פפא אמר אפילו תימא במומחין כגון בי דינא דרב חסדא ורב הונא דאמר ליה מי קמטרחנא לך, והדבר ידוע דרב חסדא תלמיד דרב הונא ואסור לתלמיד להורות בדבר הלכה תוך שלש פרסאות מרבו כמחנה ישראל וכדאיתא בעירובין (דף ס״ג) אלמא תוך שלש פרסאות יכול אף הלוה לעכב ולומר לבית דין היפה אני הולך דעכשיו אין המלוה צריך להוציא הוצאות ואין לו טורח כל כך וכן אילו נזדמן למלוה דרך למקום בית דין היפה אף הלוה יכול,ל עכב ולומר הרי אתה הולך מעצמך למקום בית דין יפה ואינך צריך על דיני לא הוצאות ולא טורח ושומעין לו אבל בענין אחר לא ואפילו אמר הלוה נלך לבית הועד ואני אעשה כל הוצאות הדרך משלי אין שומעין לו דיכול לומר מלוה איני יכול לטרוח: