תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן רעח

שאלה ראובן ושמעון היו דרים בעלקטעט ושדך שמעון ליתן לאה בתו לבנו של ראובן ופסק שמעון ליתן לבתו לזמן הנישואין כך וכך ונשבע שמעון להזמין בתו לחנוך הנזכר לקדושין ולנשואין לזמן ידוע ולפרוע לו נדוניא לאותו זמן ובתנאי שיתן ראובן לחנוך בנו מה שקבל על עצמו ליתן לו ושיקדש וישא אותה חנוך הנזכר לאותו זמן ועוד קבל על עצמו להשלים כל זה לזמן ידוע בקנס ידוע וכן נשבע חנוך שיקדשנה וישאנה לאותו זמן. ועתה כשהגיע הזמן אמר חנוך שיקדשנה בסרקסטאה אם יזמינוה לו שם וטען שנפטר מידי שבועה וקנסו בכך מפני שלא קבע מקום ידוע לנשואין בפירוש. ושמעון טוען שאין לו להזמינה אלא בעקלעטעה ובין כך ובין כך עבר הזמן הקבוע ביניהם וזה בא וטוען שחבירו עבר על שבועתו ותובע קנסו וזה טוען בהפך. הדין עם מי:

תשובה כך נראים הדברים שאין לשמעון להוציא בתו ממקומה לינשא במקום אחר שהקפדת הכל היא זו שלא להוציא בתולת ישראל ממקומה קודם נשואין והקפדה ודאית היא זו. וכענין שנזכר בקדושין (נ׳) גבי האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלונית והלך וקדשה במקום אחר שאינה מקודשת משום דאמרה לא ניחא לן דלקדשה באותו מקום דלמא ממלו עלאי מילי, וכן בגיטין שאינה רוצה שתתבזה באותו מקום, וכל שכן שהאיש מחזר על האשה ואין האשה מחזרת על האיש כ״ש עכשיו שהכל מקפידים על דבר זה בכל מקום וסתמן של משדכי בנותיהן דעתן שינשאו במקומן ואפילו היה הבעל ממקום אחר אא״כ התנו בפירוש כ״ש אלו שהיו שניהם דרים במקום אחד נמצא שמעון זה פטור משבועתו וקנסו וכן חנוך פטור משבועתו ומקנסו לפי שהוא אנוס ויש טענת אונס בממון ובכל דבר חוץ מגיטין מתקנת חכמים משום צנועות ומשום פרוצות כמו ששנינו בכתובות פ״ק (ב׳:):