תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן רלד

שאלה שאלתה להודיעכם דעתי בענין סדר כתיבת תפילין של יד ושל ראש וכיצד סדר הנחת הפרשיות של תפילין של ראש היאך היא לפי שמצא אדם בשם רב האי גאון ז״ל בסדר הנחת תפילין של ראש קדש מימין המניח והיה כי יביאך משמאל המניח והויות באמצע. והרי״ף ז״ל פירש קדש מימין הקורא שהוא ימין המניח והויות באמצע ומ״מ בהויות באמצע הושוו שניהם ז״ל וגם רבינו סעדיה ז״ל כן פירש דהויות באמצע והרמב״ם ז״ל פירש קדש והיה כי יביאך מימין הקורא שמע והיה אם שמוע משמאל הקורא והוא על סדר שהן כתובות בתורה וכן השיב לחכמי לוני״ל והראב״ד ז״ל השיג עליו בהשגותיו וכן כתב רב האיי גאון ז״ל אינו אומר כן אלא הויות באמצע קדש מימין המניח ושמע משמאל המניח והוא בהפך לקורא כנגדו והקורא קורא כסדרן האמור בגמרא על שמע והיה אם שמוע נאמר שהוא כסדר הקוראים בתורה מימין לשמאל והמחבר הזה שם הברייתא השנית בגמרא מימין הקורא והברייתא שהביאו בקושיא ואמרו והא תניא איפכא אותם שם לימין המניח והוא תימה שהגמרא הניחה סדר המניח שעושה מצוה ופירשה סדר הקורא שאין לנו צורך בקריאתו ואמרת שגם חכמי לוני״ל כתבו להרמב״ם ז״ל שהם קבלו מהגאון רב האיי בראש דהויות באמצע וכן פירש בסנהדרין פרק אלו הן הנחנקין הא דאמר רב יהודה אמר רב כל בית חיצון שאינו רואה את האויר פסול קדש ושמע, ואמרת שבדקת שם באותה מימרא שבפרק הניזקין ולא מצאת שם קדש ושמע:

תשובה דבר זה כבר עמדת על דברי הראשונים חכמי הדורות וגאוני עולם ועמודי שמים ירופפו זה אומר בכה וזה אומר בכה. ואתם רוצים שהדבר שנפתח בגדולים יסתיים בקטנים ולהשיב חפצכם ריקם אי אפשר. ותחלה אני מקדים שכתיבת תפילין של יד ושל ראש שוה וכן סדר הנחתן שוה אלא שתפילין של יד בבית אחד ושל ראש בד׳ בתים ותדע לך מדתנא פרק הקומץ א״ר יוסי מודה לי יהודה ברבי שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתים של ראש שתולה עור על אחד מהם ומניח אלמא אילו היתה כתיבת של יד משונה משל ראש היאך תפילין של יד כשרה לשל ראש והלא סדר כתיבתן מעכבת דאמר במכילתין כותב כסדרן כתבן שלא כסדרן יגנזו ותפילין של יד כשרה לשל ראש דהא שלח רבי חנינא משום ר׳ יוחנן תפלה של ראש אין עושין אותה של יד ושל יד עושין אותה של ראש לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ואסיקנא דבחדתתא דליכא הורדת קדושה של ראש עושין של יד ושל יד עושין של ראש. גם מכאן אנו למדין דסדר הנחתן אחד דאי לא היאך תלה עור בשל ראש ועושה אותה של יד והלא נשתנה סדרן אלא ע״כ סדר אחד לשניהם. ומעתה יש לנו לדעת סדר כתיבה כיצד. ולכאורה משמע שהם נכתבים כסדר שהם כתובים בתורה קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע כותב כסדרן ואם לא כתבם כסדרן יגנזו ובודאי כסדרן שאמר היינו כסדר זה שמנאן שהרי כאן לא הזכיר סדר אחר שנאמר שעליו הוא סומך ואע״פ שידעת שיש שנויין דחוקים ושאין השכל מקבלם ואין ראוי לדחות דברים פשוטים על דחוקים כאלו ומאחר שהם נכתבים על הסדר בשל יד שהם נכתבים על עור אחד א״כ הם נכתבים קדש מימין הכותב בעמוד אחד והיה כי יביאך אחריו בעמוד שני ושמע אחריו בעמוד ג׳ והיה אם שמוע בעמוד ד׳ וכך הם נסדרים בבית האחד שהוא מניחן ואי אפשר לומר שיהיה כותב קדש בעמוד א׳ והיה כי יביאך בשני ומדלג וכותב שמע בעמוד ד׳ וחוזר וכותב אם שמוע בעמוד ג׳ שהרי לא הזכיר כאן דלוג כלל וכן לא הזכיר שם סדר ההנחה כדי שנלמוד סתום זה מאותו סדר אלא על כרחין אין לנו דרך אלא שנאמר דכתיבה של יד על הסדר ממש שמע בעמוד ג׳ והיה אם שמוע בעמוד ד׳ הרואה את האויר מלבד שהדלוג הזה אין השכל מקבלו ואין דוחים דברים פשוטים וסדר נכון על דחקים אין להם סדר כלל. ומעתה כיון שכתיבת שתיהן וסדר הנחתן שוה יש לנו שאמתת הדבר כדברי רש״י ז״ל והרמב״ם ז״ל ועליהם ראוי לסמוך והברייתא השנויה בגמ׳ דתניא כיצד סודרן קדש והיה כי יביאך בימין שמע והיה אם שמוע בשמאל כסדר שהם כתובות בתורה הם ומימין הקורא ומשמאל הקורא קאמר והברייתא האחרת שהקשה ממנה ואמרו והתניא איפכא ההיא במניח. ומה שהקשה הרב ז״ל בהשגותיו היאך אפשר שהניח הגמרא סדר המניח שעושה המצוה ופירש סדר הקורא שאין לנו צורך בקריאתו אין דבריו מחוורין כאן שאף אנו נאמר כן בברייתא שתפסה בהפך ואמרה קדש והיה כי יביאך משמאל שהוא שמאל הקורא לפי דעתו איך אפשר שהניח תנא בברייתא סדר המניח שעושה המצוה ופירש סדר הקורא וא״כ כשנעמיד הברייתא השנויה בגמרא בסדר המניח והברייתא השנויה כסדר הקורא לא הרוחנו כלום. ועוד כי מפני שהברייתא תניא כיצד סודרן לא על המניח קאי אלא על הסודרן וקובען בימין ובשמאל של סודרן שהוא בערך הקורא. ועוד דברוב הנוסחאות כתיב ל״ק כאן לימין הקורא כאן לימין המניח והקורא קורא כסדרן מתקנת תירוצו של אביי הוא ולא מן הברייתא השניה שהקשה ממנה בגמ׳ שאם הברייתא לא הביאו בגמרא היאך יביאו ממנה קצת ולא תירצו של אביי אלא מסקנא תירוצו של אביי הוא ואביי לא אמרה על הברייתא שאינה בגמרא אלא על השנויה בגמרא דעלה קיימי והיא דמתפרשא לן בגמרא ואילו היה סדר ברייתא השנויה בגמרא כסדר מניח כדברי הראב״ד ז״ל לא היה הקורא קורא כסדרן אלא שלא כסדרן היה קורא. גם מה שפירש הראב״ד כי על שמע והיה אם שמוע בלבד נאמר ולומר ששמע בבית חיצון משמאל מניח ואחריו והיה אם שמוע דהויות באמצע זה דוחק גדול ולמה פירש אביי יותר בשמע והיה אם שמוע מן הנשאר ואם ללמד על שמע שהיא בבית חיצון כבר אמר שמע והיה אם שמוע משמאל שפירושו לדעת הרב שמע בחיצון והיה אם שמוע אחריו באמצע שלא להתחיל מן הסתם אלא בראש ואם לבאר בא היה לו לפרש בהפך מזה בקדש והיה כי יביאך והקורא קורא שלא כסדרן והיה דבריו ע״כ על כל הפרשיות הנזכרות בברייתא הוא חוזר ולומר שכולן קורא אותה הקורא כסדרן והוצרך אביי לכך כי מפני שתיקן בברייתא חד מימין הקורא ואידך דהכא בקורא שיקרא הקורא כסדרן. גם מה שידעת שדחקו ר״ת לדחות דברי רש״י ז״ל מפני ששנו קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל ובדברי רש״י ז״ל היה לו לקרות כולן הימנית חוץ מן והיה אם שמוע או כולם חוץ מקדש, נ״ל שאין קשה כלל וע״כ נקט הכי דדוקא נקטינן שאילו אמרה הברייתא כן הייתי סבור שלא תהא ההקפדה אלא בשל ימין או בשל שמאל אבל אם החליף שאר הפרשיות לא תהיה ההקפדה בכך שאפילו עכשיו היה סבור אביי לומר שלא תהא ההקפדה אלא בשל ימין ושל שמאל הרואים האויר בלבד אבל גוייתא לגוייתא לא כ״ש אילו לא הזכירה הברייתא אלא של ימין או של שמאל בלבד וכן אילו לא הזכירה הברייתא אלא קדש מימין והיה אם שמוע משמאל הייתי אומר שלא תהא ההקפדה באמצעיות קמ״ל שיש הקפדה בכולן ואילו היתה הברייתא מונה והולכת קדש יביאך שמע והיה לא הייתי יודע באיזה צד התחיל אם בימין אם בשמאל לפיכך אי אפשר בלתי אם יחלקם ויאמר קדש יביאך בימין שמע והיה בשמאל דעכשיו אי אפשר לטעות לא בברייתא ולא בגוייתא. וסוף דבר דעתי נוטה כרש״י והר״ם ז״ל ועליהם אנו סומכים ועושים מעשה וכן היו נוהגים ה״ר יונה ז״ל והרמב״ן ז״ל ועושין מעשה בעצמן: ולענין מה ששאלת הפרשיות כשמניחן בבתים עומדות או שכובות בזה אין בידי הכרע אלא שהרב בעל התרומות כבר ראית שכתב עומדות ואנו נוהגים כן. ולענין הקלף נראין הדברים כדברי הר״ם ז״ל שהוא החלק העבה הנשאר כנגד הבשר והדוכסוסטוס הוא החלק הדק שעליו השער ואף רב האיי גאון כתב כן בתשובה ובאותו חלק העבה הנקרא קלף כותבים התפילין ובמקום שהוא כנגד הבשר שהם הפנים החלקים. ומה שאמרת שאין לכם אומן יודע לחלק העור לשנים, גררו את העור יפה יפה במקום השער עד תסירו ממנו כדי קליפה יפה ונמצא הקלף נשאר בעצמו שאין ההקפדה שיחלק לשנים ממש אלא שלא ישאר כל העור שלם דאז יהיה גויל ופירוש גויל דבר שלם דלא נטלו ממנו שפיו כדאמרי׳ בהשותפין מקום שנהנו לבנות גויל מאי גויל אבני דלא משפיין וגויל פסול לתפילין דתנא דבי מנשה כתבה על הנייר ועל המטלית פסולה על הקלף ועל הגויל ועל הדוכסוסטוס כשרה ואמרינן למאי אילימא למזוזה מזוזה אקלף מי כתבינן אלא לאו תפילין ולטעמיך תפילין אגויל מי כתבינן אלמא אין כותבין תפילין על הגויל ואמר נמי התם מזוזה אקלף מי כתבינן דמשמע מהתם דלא כתבינן אגויל כדמתמהינן התם ולטעמיך תפילין אגויל מי כתבינן ומזוזה הוא דמכשרינן מדתניא פרק הקומץ רבה הל״מ תפילין על הקלף ומזוזה על הדוכסוסטוס קלף במקום בשר דוכסוסטוס במקום השער ותניא התם שינה בזה ובזה פסול ומוקי לה התם דוקא בתפילין אבל במזוזה כשר בזה ובזה שאין השנוי פוסלם ואפילו על הקלף כשר: