תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן ריז

שאלה ישראל הדרים בכפר תוך חומת הכפר ויש שם דלתות שנועלים כל זמן שירצו ודרים שם ששים או שבעים כותים וישראלים אינם רק כ״א או כ״ד והם רוצים לשכור כל הבתים והם יערבו לעצמם ונסתפק לי הדבר מה שאמרו עד שישכור את מקומו אם הוא דוקא בכותי שדר במבוי עם הרבה ישראלים ומפני שישראלים רוב אבל כשהכותים רוב וישראלים מיעוט לא התירו או דילמא לא שנא:

תשובה נ״ל שדברים פשוטים דל״ש כותי אחד וישראלים מרובים ול״ש כותים מרובים וישראלים מועטים מתניתין וסברא דמסייעין ותדע לך דהא מדינא דירת כותי אינה אלא כדירת בהמה ובדין היה שאינו אוסר ואפי׳ במקום שיש שם ישראלים אוסרים זה על זה אלא שאסרו משום גזירה שמא ילמד ממעשיו חד דלא עביד דדייר משום ש״ד לא גזרו הרי דמצוותי אהדדי ושכיח דדיירי גזרו והלכך אי הוה אפשר לחלק בין מרובים למועטים הרי טפי ה״ל למיסר ישראלים מרובים ממועטין דטפי עבידי דדיירי ולמדין ממעשיהם, אלא בכל שהם יותר מאחד לא נחלקו ובין ישראלים מרובים בין מועטים כל שהן אוסרים זה על זה הכותי אוסר עליהם וכששוכר את מקומו ל״ש הכי ול״ש הכי שרי, ועוד מתניתין היא דתנן (ס״ט:) אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב ביתו אסור להכניס ולהוציא לו ולהם נתנו לו רשותן הוא מותר והם אסורים ותניא אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב ושנים שעירבו נותנים רשותם לאחר שלא עירב ושנים שלא עירבו נותנים רשותם ליחיד, אם בביטול רשות ואם בנתינת רשות הקל אמרו בשכירות החמור לכ״ש וזהו ק״ו שאין עליו תשובה. וגרסינן בירושלמי א״ר אסא עשרה כותים שהיו דרים בבית אחד כ״א ואחד צריך להשכיר רשותו וסתמא דמילתא בבית אחד עם ישראלים מועטים קאמר: