תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן כא

שאלה אחת היא שאלתי לפרש לי הא דגרס בירושלמי (פרק מי שמת ה״ו) האחים והשותפים שנפל אחד מהם לאומנות וכו׳ כהדא דרבי שמעון בריה דרבי שמואל בר נחמן נתפס לבולי אתא לקמיה דרב נחמן א״ל רב נחמן אין איתא נכסי לדנפל לבולי נותן משלו ואם לאו נותן מאמצע:

תשובה תחלת כל דבר דע דהאחים השותפין גרסינן ול״ג והשותפין דדין זה באחים שותפין בלבד לפי שאנו רואים האחים כל זמן שלא חלקו תפוסת הבית כאילו כולן אחד וכאילו היה האב קיים בנכסים שירשו מהאב והן ובניהם ובנותיהם מתפרנסים מתפוסת הבית ואפילו הלך אחד מהם ללמוד תורה במקום אחר נותנין לו מזונות לפי ברכת הבית, וכדאיתא בירושלמי פרק מי שמת תני רבי חייא רבא סתם אחים שותפין עד שלשה דורות א״ל יוסי ברבי בון אף רב המנונא אורי כן ודוקא תפוסת הבית אבל אי נפל לאומנות ונעשה ספר או חייט ונשכר לשליחות מה שעשה לעצמו, וזו היא ששנינו במשנה מי שמת (דף קי״ד) האחים והשותפים שנפל אחד מהם לאומנות נפל לאמצע ופירש בברייתא מאי אומנות אומנות המלך כלומר דוקא לאומנות המלך שהמלך רגיל למנות אנשים לפקח על מלאכתו ולוקח אחד מכל בית ולפי עשרו וכיון שהן עדיין שותפים אם נפל אחד מהם לאותו אומנות אע״פ שהוא חריף יותר ומהיר במלאכתו ביותר אין אומרין מחמת חריפותו נתמנה והרי מה שהרויח לעצמו אלא הרי הוא לאמצע וכדתניא התם אחד מהאחים שמינוהו גבאי או פלוסטוס אם מחמת האחים לאחים ואם מחמת עצמו לעצמו ואמרינן פשיטא ופריק לא צריכא דחריף טפי מ״ד חורפיה גרם ליה קמ״ל, וש״מ שכיר שנפל מחמת עצמו לעצמו אפילו הן שותפין וה״נ איתא בירושלמי (שם) חד בר נש אתעביד ספר בעו אחוה למפלג עמיה אתא עובדא קמיה דר׳ אמי אמר אני אומר אדם שמצא מציאה אחיו חולקים עמו בתמיהה, וכן אם יצא שם לאחד מהם שהוא עשיר והמלך תובע מן העשירים שיתנו לו ונתפס זה בתוך העשירים אם עשיר מחמת נכסיו אינו נותן מתפוסת הבית אלא מנכסי עצמו שלא נתבע בתוך העשירים מחמת אחיו אלא מחמת עצמו אבל אם שם עשירותו מחמת ממון הבית על אותו ממון הוא נתבע ולפיכך יתן מתפוסת הבית, וזהו מעשה דרבי שמעון בריה דר׳ שמואל בר נחמן, ופירוש נתפס לבולי נתפס בתוך העשירים מחמת עשרו ובולי הם העשירים כד״א פרוסבולי ופרוסבוטי (גיטין לו:) וזהו הירושלמי ששאלתם: