תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן רא

שאלה מה דעתך בברכת נהנין ארבעה כוסות לברך על כל אחד ואחד כדברי הרי״ף או על הראשון והשלישי כדעת הר״ז הלוי, וכבר עמדו על זה רבים ונכבדים ואנו צריכין לדעת הלכה למעשה:

תשובה כבר עמדת על דברי שתי הכתות ומדעתי שעמדת על עיקרי המחלוקת והראיות שהביאום לידי כך ע״כ אני נמנע מלכתוב אליך היסודות שהמחלוקות האלו סובבות עליו ואני כותב הסכמתי כאשר שאלת. דע כי הסכמת הר״ז ז״ל בזה מוכרעת מכמה מקומות ומוכרעת בראיות וכבר קדמוהו רבותינו הצרפתים ז״ל ועוד נתחדשו לי מדעתי ראיות מוכרחות הוצרכתי להם לפי ששמעתי מרבותינו נ״נ דחיות לראיות הראשונים ז״ל והוא שהם מודים לראיות הקודמים בכל מה שאין הפסקו מוכרח כמי שאוכל על שלחנו ושמע קול רעמים והפסיק בברכת רעמים וכמי שהיה עומד על שלחנו והלך להתפלל והניח שם זקן או חולה שאין צריך לחזור לברך כשהוא חוזר לפי שאלו כולם אינם מוכרחים להתחיל ולהפסיק בינתים אלא שבאה לו הפסקתו דרך מקרה משא״כ בסדר הכוסות שע״כ מתחיל ומפסיק. ובאמת כי עם זה נסתלקו רוב הקושיות אלא שאין זו שיטת הרי״ף והגאון ז״ל כמו שתמצא לו לרב מבואר בפורס מפה ומקדש שכתב והדר שרי המוציא, ועוד שעיקר ראייתו מההיא דחולין וההיא אינה כמי שמוכרח להתחיל ולהפסיק. אלא נ״ל שאפילו לדברים אלו יש קושיות גדולות ותדע דהא בע״ש ויו״ט צריך הוא לקדש ואח״כ לאכול פת ללילי שבת חובה וכן לילה ראשון של פסח ושל חג דהכתוב קבעו חובה ואפ״ה אומר בברכת היין שלפני המזון פוטר יין שבתוך המזון ואוקימנא בשבתות וי״ט ואעפ״כ צריך הוא לקדש ואח״כ לאכול הפת דלילי שבת חובה וכן לילה הראשון של פסח ושל חג הכתוב קבעו חובה שהתחלתו והפסקו מוכרחים ועוד היכא דאי אפשר שאר ירקי שאין מברך על מרור בפ״ה ואע״פ שהפסיק בין ברכת שאר ירקי לאכילת מרור כוס שני ואגדה ואשר גאלנו ואע״פ שראיתי מפרש שזו זו הפרפרת הפת היא וקי״ל בירך על הפת פטר את הפרפרת מדעתי שאין דבריו נכונים כלל שלא אמרו אלא בפרפרת שנאכלת עם הפת בלפתן ומשום דבירך על העיקר פטר את הטפל הא לאו הכי לא דהיינו דאמר רב פפא דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם ושלא מחמת הסעודה היינו כל שלא בא ללפת את הפת ושאינו בא להשביע כפת וא״כ מי פטרו לזה מברכת נהנים אלא שאני אומר שנפטר בברכת שאר ירקות וע״כ אני אומר שמברך אחר אכילת מרור בורא נפשות רבות כדי לפטור שאר ירקות ואת המרור בברכה של אחריהם וכדרך שאמרו דברים הבאים לאחר הסעודה טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם ועל זה אני סומך ועושה מעשה. וכבר הרציתי לפני רבותינו אלו ושמעתי תשובתם ודרך זה יותר נכון מוסבר בעיני. וברכת על הגפן איני מברך על כוס רביעי ויש לי ראיה מוכרחת על זה שגם עליה אני סומך ועושה מעשה והוא שאני אומר שברכת שלש אע״פ שאינה פוטרת מעין שלש כדמוכח בהדיא בכללא דרב פפא דאמר דברים הבאים לאחר סעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם ואין ברכת המזון פוטרת אותם אפ״ה פוטרת היא את היין שמן הדין היה שיהא יין טעון שלש ברכות כדאיתא ריש פרק כיצד מברכין משום דטפי עדיף מפת משום דיין משמח אלא שדחה רבא משום שאין אדם קובע סעודתו על היין ואי קבע סעודה עליה מאי ואהדר ליה רבא לכשיבא אליהו ויאמר השתא מיהא בטלה דעתו אצל כל אדם, וא״כ יין שבתוך המזון שאדם קובע עליו ראוי מן הדין שתהא ברכת שלש כוללת אותו. וכן אני אומר בתמרים שאם באו לאחר סעודה שברכת שלש פוטרת אותם ואין טעונים ברכה מעין שלש בפני עצמן מפני שאמרו בברכות דמיזן זייני. ולפיכך אין אני רואה לברך ברכת על הגפן אלא אחר כוס ד׳ והוא פוטר כוס שלישי וכוס רביעי בברכה זו: