תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קפט

שאלה למה אין מברכין על המצות כולן כגון המלוה חבירו והטוען עמו וכיוצא בהן:

תשובה זו שאלה עמוקה ודבר שעמדו עליו הראשונים ונסתבכו בו הרבה מפני מה מברכים על מקצתם ואין מברכים על כולן ואיזו היא שמברכין עליה ואיזו שאין מברכין ואין הענין תלוי בטעם אחד שאתן לך כלל אחד בהם אלא כל מצוה שאין בה מעשה אין מברכין עליה כגון השמטת כספים וכיוצא בהן וכן כל דבר שהוא מסור לב״ד כגון עשיית הדינין שמא לא יקבלו בעלי דינין את דעתו וכן כל מצוה שהיא כזה ואין מברכים על מצוה שאינה תלויה כלה ביד עושה אותה מפני שאפשר שלא יתרצה בה חבירו ונמצא העושה מתבטל כגון מתנות עניים והלואת דלים ונתינת צדקה והענקה וכיוצא בהן. וכן כל דבר שמסור לב״ד כעשיית הדינים שמא לא יקבלו בעלי דינים דעתו. וכן כל מצוה שבאה מתוך עבירה כגון השבת גזילה והחזרת רבית שלא צונו לגזול כדי להשיב וליקח האם על הבנים כדי שנחזור ונשלח אותה וכל כיוצא כאלו וכן מתנות כהונה אין מברכין על נתינתן דאין הישראל נותן משלו אלא שהוא זכה אותו לכהן ומשלחן גבוה קא זכו ונתינת שקל בשנה כיוצא בו כי ממך הכל ומידך נתנו לך אבל על פדיון הבן ועל הפרשת חלה ומעשרות מברך מפני שאין מברך על הנתינה אלא על ההפרשה ועל הפדיון שתלויין בו ואין מברכים על מצוה שאין עיקרה מצוה כגון חליצה וייבום שהעיקר משום פריה ורביה וכן על הגירושין משום דיש קצת גירושין שהן בעבירה כגון שלא מצא בה המגרש ערוה ומשלחה ואע״פ שיש מצוה במקצתה כגון אותן נשים שנשאו בעבירה שמצוה לגרשן ולא פלוג רבנן בגירושין שיברך במקצתו ולא יברך במקצתו. וכן אין מברכים על מיתות ב״ד לפי שהקב״ה חס על בריותיו ואינו חפץ במיתתן של רשעים ולפיכך אין מברכים עליהן וכענין שאמרו שאין אומר ברכה על הפורעניות ומה״ט נמי אין מברכין על מים אחרונים לפי שבאים משום מלח סדומית ואין לברך על הפורעניות. וכן על ביקור חולים ותנחומי אבלים והבאת שלום שבין אדם לחבירו מפני שהם תלויות ביד אחרים דדילמא לא מקבלי מיניה ובידם לעקור ממנו מצוה זו ומנ״ל דלא מברכין על מצוה הבאה בעבירה דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חיטים טחנו אפאו כו׳ עד ובוצע ברך, וקאמר רבה טעמא דרבי אליעזר ב״י משום דה״ל מצוה הבאה בעבירה ומנ״ל דכל מצוה שאפשר למעקרה אע״ג דהשתא לא מיעקרא כמיעקרא דמיא דתנן פ׳ אלו נערות (ל״ט) כיצד שותה בעציצו אפילו חגרת אפי׳ סומא וכו׳ עד שאין ראויה לבוא בישראל אין רשאי לקיימה שנאמר ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו ואמרינן עלה בגמ׳ וניתי עשה ונדחי ל״ת אמר ליה היכא אמרינן אתי עשה ודחי ל״ת כגון מילה בצרעת דלא אפשר לקיומיה עשה אבל הכא אי אמרה לא בעינא מי איתיה לעשה כלל, אלמא כיון דאפשר למעקר לעשה אע״ג דאכתי לא עקרה ליה ה״ל כמאן דליתיה דהא לא קביעא הואיל ומשום הנאה דידה חייביה רחמנא למנסבה וכיון דאמרה לא בעינא להאי הנאה איעקר ליה מ״ע שבהם וגמרינן מינה לכבוד אב ואם ועמידה בפני רבו הואיל ואפשר למעקרה להאי עשה דידהו דאב שמחל על כבודו כבודו מחול. ומנ״ל דמתנות כהונה דלא מברכין עלייהו משום דמשלחן גבוה קא זכו וגם גזל הגר שהוא ממתנות כהונה נמי אמרינן לה׳ ונתן לכהנים וכדאמרי׳ בב״ק דש״מ דמאן דיהיב מתנות כהונה לא יהיב ליה מדידיה אלא דרחמנא נינהו דכתיב ואני נתתי לך את משמרת תרומותי, ה״ר יוסף פלט והראב״ד: