תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קעד

שאלה בכור בהמה טהורה אם נוהג בזמן הזה בח״ל והר״ם במז״ל כתב אין מביאים בכור מח״ל שנאמר ואכלתם לפני וגו׳ ממקום שאתה מביא מעשרות אתה מביא בכורים וממקום שאין אתה מביא מעשר אי אתה מביא בכור ואם הביא אין מקבלין ממנו ולא יקרב והרי הוא חולין, ואמרת שדעתך שנוהג כדמוכח בבכורות פרק מעשר בהמה דלכ״ע לא אפשר למיחש לתקלה כדחיישינן במעשר משום דבכור מרחם קדוש ושאלת אם ידעתי ראיה לדברי הר״ם ז״ל:

תשובה כך אנו מקובלים מרבותינו שהבכור נוהג בין בארץ בין בח״ל ובכל זמן דברחם תלייה רחמנא כדאמר ריש פרק מעשר בהמה בדידן תליא מילתא מרחם קדוש והר״ם ז״ל נראה שסמך על מה שארז״ל מעשר בהמה נוהג בארץ ובח״ל בפני הבית ושלא בפני הבית ולא כן בבכור דילמא בכור אינו נוהג בח״ל. ועוד דאמרינן בתמורה פרק אלו קדשים בן אנטינס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ואוקימנא כר״ע דאמר יכול יעלה אדם הבכור מח״ל בזמן שבהמ״ק קיים ויקריבנו ת״ל ואכלתם לפני ה׳ אלהיך מקיש בכור למעשר מה מעשר אין בא אלא מן הארץ אף בכור אינו בא אלא מן הארץ. וסבור הרב ז״ל דלגמרי מקשינן בכור למעשר שאין בא כלל אלא מן הארץ ופשטא ודאי הכי הוה משמע לכאורה אלא ודאי ליתא דר׳ עקיבא דאמר יכול יביאנו שיקריבנו ויאכלנו לפני ה׳ קאמר אבל מ״מ מודה הוא דקדוש ליתנו לכהן ושלא יגזוז ויעבוד בו ושלא לאוכלו אלא במומו ולא נחלק רבי עקיבא אלא בליקרב אבל בליקדש לא וכדאיתא נמי במעשר בהמה דתנן התם מעשר בהמה נוהג בארץ ובח״ל ואתינא לאוקומי מתניתין דלא כר״ע דתניא ר״ע אומר יכול יעלה מעשר בהמה מח״ל ויקריבנו ת״ל והנחתם שמה וגו׳ ואת מעשרותיכם בשני מעשרות הכתוב מדבר: