תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קסז
Teshuvot haRashba Meyuchas LehaRamban 167 · תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן · free full Hebrew text
Open in the reader →שאלה ישראל שנתן יין בכובא של כותי וביין ההוא לא נכנס בו מים ונתערב עם יין אחר של היתר והכלי ההוא היה יבש כשנתן בו הישראל היין אך לא הדיחו ואומר כי עיקר תשמיש הכלי ההוא להביא בו ענבים בעת הבציר אלא שמשתמשין בו הכותים בנתינת יין של איסור דרך מקרה, הודיעני אם מותר בשתיה אם לאו:
תשובה הכלים האלו עשויים הם להביא בהם יין ביד בין הגתות מן הגת לחביות ואלו הן הנקראים כלי הגת ואע״פ שלא נשתמש בהן כותי אלא פעם אחת ביינו צריך הכשר כאלו נשתמש בו הרבה פעמים שכל הכלים גזרו בו לפי שעה כמו שגזרו עליהם בנשתמש תמיד בתשמיש הראוי לו וכמו שאמר שלהי ע״ז גבי גולפי דרב פפא כל שמכניסו לקיום לפי שעה גזרו בו רבנן ובשלהי ר׳ ישמעאל אמרו בכותי דאשתכח ביני מעצרתא ואלו היה טופח ע״מ להטפיח נגוב בעי, ואם נפשך לומר שאין אלו עשויין אלא לבצור בהן ולפיכך אין חוששין שמא נשתמש בהן הכותי ביינו ואפילו פעם אחת, זה אינו שאנו רואים אותם משתמשים בהם בין הגתות תמיד ובהן הם מוליכים לעולם יין מן הגתות לחביות. ולפיכך חזרתי על כל צדדין ולא מצאתי היתר ליין זה בשתיה אלא אם דעתכם נוטה לדעת ר״ת ז״ל שאמר שלא אמרו יין ביין בכל שהו אלא בודאי יין אבל אין אנו נוהגים כן ואע״פ שהוא מראה פנים להיתר יש עליו מן הקושיא גם נראה לי תשובה ממשנה קנקנים יין ישראל כנוס בתוכו שאסור בהנאה לר׳ מאיר ולרבנן בשתיה ומההיא דקנקנים שנשתמש בכן הכותי בסתם יינן הוא. ומ״מ צא וראה אם נתנו מים ביין שנתערב זה בתוכו בין שנתנו מים בתחלה בין שנתנו מים בסוף שא״כ הכל מותר בשתיה ואע״פ שהיין שבאותה כלי לא נכנסו בו מים ונאסר מ״מ לא חזר הכל כיין נסך שלא אמרו חתיכה עצמה נעשית נבילה אלא בבשר בחלב וכדעת רבינו אפרים ודרכו ישרה והלכתו ברורה מכמה ראיות וכן אנו נוהגין ועושים מעשה ולפיכך רואין היין שהוא מינו כאלו אינו והמים שאין מינו רבה עליו ומבטלו ואם הדבר כן צריך לשער עליו בכל הכלי שאין היין נבלע הרבה בעומק הכלי שבליעתו בצונן היא ואינו נבלע אלא בכדי קליפה שמקלפים הכלי ברהיטני ולפיכך רואין את הכלי כאילו הוא יין ואם יש בכל היין ששה חלקים מים כנגד הקליפה ההיא הכל מותר לפי שר״י הזקן ז״ל בעל התוספות מתיר בששה חלקים מים ויש לו ראיה נכונה משני כוסות אחד של חולין ואחד של תרומה שבסוף ע״ז וכ״ש בכיוצא בזה שקליפות בעצמן בלי ספק גרועות מן היין וכ״ש לדעת הרמב״ן ז״ל שאמר שכל כלי הכותים שאינן ב״י פוגמים ואפילו כלי היין וכל נט״ל מותר ולדבריו אפי׳ לא היה בו מים הכל מותר אלא שאין אנו נוהגין כן ומ״מ עושין אותו סניף ואתם אם אתם רואין לנסמוך על דבריו בשעת הדחק אתם תבחרו ולא אני: