תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קנט

שאלה קנקנים של עץ שאינן מזופתין שהכניסו כותים בהם יינם לקיום במה הכשרן, אם נסמוך על דברי הרמב״ם ז״ל שכתב כי הכשרן במים חמים ואין צריכים מלוי וערוי או אם די לנו במים ומלח כי כך כתב שמותר לתת בהן ציר או מורייס מיד ואין צריך לכלום ומותר לתת לתוכן אח״כ היין מפני שהמלח שורפם ויראה מדבריו שעיקר הכשר הוא המלח:

תשובה כל דבר שמכניסו לקיום הכשירו במלוי וערוי ואם רצה להכשירו מיד יגעילנו במים חמים ודי לו בכך ומותר להשתמש בו מיד וכדאמר בסוף ע״ז דרש רבא נעוה ארתחו ותניא נמי התם ר׳ יוסי אומר הרוצה לטהרן מיד מגעילן ברותחים או חולטן במי זיתים, ודברי הר״ם מן הגמרא הם אבל ר״ח נראה מדבריו שהוא מצריך אפילו גת וכליו הגעלה בכלי ראשון וכל שכן כלי שמכניסים לקיום. וגם מחלוקת ישנה בין הגדולים רש״י ז״ל ורבינו שמואל ור״ת ז״ל בכל מה דצריך הגעלה בכלי ראשון אם צריך הגעלה בתוך כלי ראשון או אם יספיק לו שישפך עליו מים חמים שהוחמו בכלי ראשון, מהם אמרו דערוי מכלי ראשון אינו ככלי ראשון ויש להם על מה שיסמוכו מאותה שאמרו בפסח שני ויורה מאי עביד לה גדנפא ולא הספיק לה בערוי מכלי ראשון על היורה ועוד יש להם ראיות חזקות על זה בערוי וכן נראה מדברי ר״ח ז״ל בע״ז גבי נעוה ארתחו ראשון בכלי ראשון לדברי הראשונים שאמר דערוי דכלי ראשון אינו ככלי ראשון נראים יותר ועליהם אנו סומכים אבל אם יערה מים חמין בתוך הכלי ואפילו מכלי ראשון וירדו המים בשולי הכלי ומשם יורדים לתוך הכלי מן הברזא שהוא הנקב שבשולי החבית כמו שעושים עכשיו מקצת בני אדם בכענין הזה לא עשה ולא כלום לד״ה לפי שהמים כשהם נשפכים בשולי הכלי נחלש ונתך חומם ואח״כ אין להם כח לא לבשל ולא להגעיל כמו ששנינו פרק כירה האלפס והקדירה שהעבירן מרותחים לא יתן לתוכן תבלין אבל נותן הוא לתוך הקערה כלומר אם סלק קדירה רותחת מע״ג האש בשבת יזהר מליתן לתוך אותה קדירה לפי שהוא מבשל תבלין לתוך הקדירה כאילו היתה ע״ג האש אבל אם נתן מן הקדירה לתוך הקערה מותר הוא לתת תבלין לתוך אותה קערה מפני שכבר נחלש ונדעך כח החום ואין לו כח לבשל וה״ה שאין לו כח להגעיל לפחות מה שהוא צריך כלי ראשון ועוד כי בשעה שהוא נותן מים בשולי הכלי ואח״כ משכשך המים בכל צדדי הכלי נדעך הרבה החום ואין לו כח כלל אבל לכל הפחות צריך שימלא כל הכלי מים חמים מכלי ראשון או שיערה על כל הכלי מן המים הרותחים בכלי ראשון ולדברי ר״ת ז״ל והראשונים אין לו תקנה עד שיגעילנו בתוך הכלי הראשון. וגם מה שכתב הרמב״ם ז״ל שאם נתן בו ציר או מורייס מותר לתת לתוכו יין מיד גם זה אפשר שהוא מדברי הגמרא מדאמר פרק אין מעמידין תני רב זביד הלוקח קנקנים חדשים מן הכותים נותן לתוכו יין וכדתניא ברישא נותן לתוכו יין ואף הראב״ד ז״ל כן פירש וטעם הדבר לפי פירושם אפשר מפני שהוא רוב המלח שיש בציר או במורייס אין אחר עם סגלת המלח המעורב בתוך המים ולא שמענו אלא ציר ומורייס אבל מלח ומים לא שמענו וגם לא נתברר בגמרא שיהא הטעם דוקא משום המלח שבציר ובמורייס כדי שנסמוך בכך במקום אחר ולא נקל בדבר זה בלא ראיה: