תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קנח

שאלה גת של עץ של כותים שלא דרך בה אלא שהחרצנים והיין מעורבים ורותחים בגת ה׳ ימים או יותר שאינו מכניס בו הכותי יינו לקיום זולתי לרתיחה בה, הודיעני במה הכשירו, אם יהיה דינו כדין החביות שמכניסים בו כותים לקיום או אם סגי ליה במים ואפילו פעמים בשאר גיתות שדרך בהם הכותי. ואתה הודיעני אם יש הכשר אחר זולתי מלוי וערוי כשהכניסו ממש בין לחביות בין לגת שזכרתי:

תשובה תחלת כל דבר יש לך לדעת כי כלי יין החמורים כגון כלים המכניסים אותם לקיום וכן כלי הגת שהצריכו נגוב אין הקפידא בהן, שנשתמשו בו באותו תשמיש גדול כלומר קנקן הצריך מלוי וערוי דוקא כשהכניסו ממש לקיום אבל לא הכניסו ממש לקיום אין צריך מלוי וערוי ואע״פ שהוא מן הכלים שדרכן של בני אדם להכניסו לקיום אלא כיון שהוא מן הכלים שמכניסים לקיום אפילו לא הכניס בו הכותי אלא שעה אחת מיד הוא צריך למלוי וערוי שלא חלקו חכמים בדבר בין שהכניסו בו לקיום בין שלא הכניסו וכמו שאמרו פרק אחרון דע״ז כל דבר שמכניסו לקיום אפילו לפי שעה גזרו בו רבנן, וכן כלי הגת אין חילוק בין נשתמש בו הרבה פעמים בין נשתמש בו פעם אחת שאמרו בסוף ע״ז שלהי פרק ר׳ ישמעאל ההוא כותי דאשתכח במעצרתא אמר רב אשי אי איכא טופח ע״מ להטפיח בעי הדחה ובעי נגוב. והטעם בכל אלו מפני שכיון שדרכו להשתמש בו בתשמיש גדול שע״י כן היין נבלע בהן הרבה לפיכך אי אפשר להלך בהן לשעורים. וכן הכלים הקלים שאין דרכן להכניסן לקיום ואע״פ שמשהא בהן יין לעתים דרך מקרה ולא ברגילות כל היום אף על פי כן אין מחמירים דינן שיהו נדונין בדין מחודש להצריכן הכשר יותר גדול משאר כלים שכיוצא בהם וכיון שכן הגת עשוי לדרוך בו ודרך בו אע״פ שהשהה יינו שם יום או יומים או שלשה ימים לא נחמיר עליו דינו כשאר כלי הגת ודי לו בנגוב מים ואפר כדינו המוזכר במקומו ואם לא דרך בו אפילו נגוב אין צריך אלא הדחה בעלמא שידיחנו היטב במים דהרי זה ככובי דארמאי ואמר פרק אין מעמידין אמר רב יהודה הני כובי דארמאי דבר שאין מכניסים לקיום הוא וכל דבר שאין מכניסין לקיום משכשכו במים ואין חושש. ומה ששאלת אם יש להם הכשר אחר זולתי מלוי וערוי ונגוב, ודאי הכשר אחר יש והוא שיניחנו תחת צנור של מים ויקלח עליו כדי שיעברו המים בשטיפה על כל חלקי הכלים ויעמד שם י״ב שעות כדתניא בסוף ע״ז רבי יוסי אומר הרוצה לטהרן מיד מגעילן ברותחים או חולטן במי זיתים רשב״ג אומר משום רבי יוסי מניחן תחת הצינור שמימיו מקלחים או במעין שמימיו רודפים וכמה עונה א״ל חייא בר אבא א״ל יוחנן או יום או לילה רבי חמא שאונאה ואמרי לה רבי שאונה אמר רבה א״ר יוחנן חצי יום וחצי לילה אמר רב שמואל בר רב יצחק ולא פליגי הא בתקופת תמוז וטבת הא בתקופת ניסן ותשרי כלומר הא דא״ר חייא בר אבא יום או לילה היינו בתקופת ניסן ותשרי שהיום והלילה שוין וכל אחד מהם מי״ב שעות והא דא״ר שאונה חצי יום וחצי לילה בתקופת תמוז וטבת שאין היום והלילה שוין והלכך צריך שיעמוד שם בחצי יום ובחצי לילה ומן החצי ועד החצי י״ב שעות: