תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קמד

שאלה איש שקדש אלמנה והעידו העדים שהאלמנה תבעה אותו לקדשה, והשיב הוא אין לי טבעת, ואמרה לו בת האלמנה הרי לך טבעת, לקח הטבעת וקדשה בו, והאלמנה כופרת בכל זה. ונסתפקנו אפילו לדברי העדים אם נחוש לקדושין כיון שאין הטבעת שלו, ואת״ל שניחוש לקדושין אם מתה האשה ולא נשאת לו אם האיש זוכה בירושתה אם לאו:

תשובה הנני משיב על ראשון ראשון, ואומר שאין האיש זוכה בירושת האשה מן האירוסין שהרי שנינו פרק נערה (כתובות מ״ח.) לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לרשות הבעל לנשואין, ותניא הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל והיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו ללון אע״פ שכתובתה בבית בעלה מתה אביה יורשה. וטעמא פירשו בירושלמי דירושת האשה בקרוב בשר תלא רחמנא דכתיב הקרוב וירש אותה והלכך בזו אין לחוש לירושה, אבל להתירה לעלמא בלא גט איני רואה, שמא טבעת זו במתנה נתנה לו הבת ושלה הוא וע״מ להחזירה נתנה לו. ואע״פ שאפשר לומר דמן הסתם דכל מה שיש ביד האשה מתכשיטין וכיוצא בהן של בעלה ואין לה. רשות בהן ליתנן לאחרים, מ״מ מידי ספק אינו יוצא והלכך לדברי העדים הרי היא מקודשת ולכל הפחות ספק מקודשת וצריכה גט: