תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קו

שאלה ראובן יש לו בת יורשת והיא בעולת בעל ורוצה ליתן לה מחיים או לאחר מיתה כל נכסיו שיש לו או שיהיו לו בשעת מיתתו מקרקעי ושאר נכסים ושט״ח על מנת שלא יזכה הבעל בשום דבר מכל הנכסים לא בגוף ולא בפירות ולא בפירי פירות ושיהא זה רשות גמורה לתת ולמכור הנכסים כולם או מקצתן לכל מי שתרצה בלא רשות בעלה ושלא יוכל למחות בידה בשום ענין, הודיעני איך יהיה לשון המתנה:

תשובה תחלת כל דבר יש לך לדעת שאין יכול ליתן במתנה בשום צד נכסים שעתיד לקנות שאין אדם מקנה דשלב״ל אבל נכסים ידועים שיש לו כגון קרקע ומטלטלין יכול ליתן ונותן לבתו כל מה שיש לו מעכשיו א״נ מהיום ולאחר מיתה לא יהיה לאב כלום בגוף הנכסים אלא בפירות לבד דכל הנותן מהיום ולאחר מיתה גופא מהיום ופירי לאחר מיתה כדאיתא פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קלו) אלא אם לא רצה ליתן לבת אלא מה שישאר מנכסים אחריו אומר הריני נותן לך כל נכסי אלו מעכשיו ולאחר מיתה ושיירתי לי במתנה זו שיהא רשות בידי כל ימי חיי למכור בהם ולאכול ולעשות בכולן או במקצתן מה שארצה ואפילו בגוף הנכסים ומה שישאר מהם אחר פטירתי בין בגוף הנכסים או בפירותיהן או בפירי פירותיהם תטול בתי לפי שגוף הנכסים ופירותיהן ופירי פירותיהם נתתי לבתי הנזכרת חוץ מן השיור הנזכר ששיירתי לי בהן ואם יכתוב כן או כיוצא בזה הרשות בידו לקיים כיון שנותן מעכשיו ולאחר פטירתו על הדרך שכתבתי, ואם רוצה שלא יהא לבעל רשות בהן יכתוב כן וע״מ כן נתתי מתנה זו לבתי הנזכרת שלא יהיה במתנה זו רשות לבעלה כלל לא בגוף הנכסים ולא בפירותיהן ולא בפירי פירותיהן עד עולם אלא מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיהו ושתלבש ושתהנה בהן אבל על מנת שלא יהא רשות לבעלך לבד אינו מועיל עד שייחד לה דבר, ופלוגתא דרב ושמואל היא (נדרים פ״ח) ואם יש שט״ח צריך לכתוב וכל שעבודן וכל מה שכתוב בהן דדוקא שטרות דזמנן יוצא מזמן המתנה אבל זמנו יוצא אחר המתנה הן ספק אם נעשו מן הנכסים של מתנה או מנכסים שקנה אחר מכאן, ואפשר לומר גם באלו שקנתה מן הסתם מן הנכסים שהיו כבר נעשו או מפירותיהן נעשו ומי שיאמר שנכסים אחרים קנה לאחר מכאן עליו להביא ראיה דודאי כך הדין בכל הנכסים שמצאנו לו לאחר מיתה ולא ידענו אם היו לו כבר או שקנאם אחר מכאן, וכן הסכימו הגאונים ז״ל, ומטעם שאמרתי. ומכל מה שכתבתי לסלק זכות הבעל מהם אינו אלא בנותן לבת שאינה יורשת ובין בחיי האב בין אחר מותו אין לה בה כלום אלא מכח מתנה אבל בבת יורשת לא יועיל לה בחיי האב אלא לאחר מיתה ולא ששייר שלא יהיה בהן אלא מה שייחד לה עכשיו דזוכה בכל מכח ירושה והרי הן לפניה כנכסי מלוג, וגדולה מזו אמרו שאפילו קנה שדה מאביו ומת אביו והקדיש הרי היא כשדה אחוזה ולא כשדה מקנה ואין אומרין בשעה שהקדישה לא היתה בידו מחמת ירושה אלא מחמת מתנה לפי שבשעה שמת האב הרי הוא זוכה בכל מה שיהיה בה לאביו, משא״כ בהקדישה ואח״כ מת אביו והרי היא לפניו בשעת הקדש כשדה מקנה ולא כשדה אחוזה כדעת ר׳ מאיר כדתניא בברייתא ומייתינן בשלהי המוכר את הבית (בבא בתרא דף ע״ב:)

ואע״ג דפליגי עליה רבי יהודה ורבי שמעון בהא הא אמר התם בפרק המוכר רבי יהודה ור׳ שמעון קרא אשכחו ודרוש כדאיתא התם: