תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קה

שאלה ראובן העמיד בנו באומנות עם שמעון בסך ידוע בשנה ועשה עמו שני חדשים או יותר ואח״כ סרב ולא רצה לקיים תנאי אביו, חייב הוא לקיים תנאי אביו או לא, שלא מצינו שזיכתה תורה לאב אלא הבת שיכול לקדשה או למכרה אבל על הבן לא מצינו לו שום זכות אלא לענין כבוד:

תשובה לא בארת בשאלתך אם הבן סמוך על שלחן אביו או לא ואיברא דבר תורה אין לאב לזכות על הבן לא בשכירותו ולא במעשה ידיו ולא במציאתו אלא מיהו כל שסמוך על שלחן אביו שהאב מעלה לו מזונות אע״ג דלא גברא קפדנא הוא אפ״ה מדרבנן זוכה במציאתו ובמעשה ידיו ובשכירותו משום דתקינו ליה משום איבה דאע״ג דלאו גברא קפדנא בכל מידי דאתי ליה מעלמא ולית ליה צערא דגופא כחבלה מיקפד קפיד וכדאיתא ב״ק (פ״ז:) בענין החובל בבנו, אלמא כל מידי דלית ביה צערא דגופא כחבלה דאתי לה מעלמא כמציאה ושכירות מעשה ידיו כל שסמוך על שלחן אביו דאב הוי. ואפי׳ גדול וסמוך על שלחן אביו כן דינו למציאתו, דתנן פ״ק דב״מ (דף י״ב) מציאת בנו ובתו הקטנים הרי אלו שנו מציאות בנו ובתו הגדולים הרי הן שלהן ועלה א״ר יוחנן לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא גדול וסמוך על שלחן אביו זהו קטן קטן ואינו סמוך על שלחן אביו הרי זה גדול וזוכה נמי בשכירותו כדמוכח פרק הפועלים (בבא מציעא דף צ״ב) בשמעתא דמשלו הוא אוכל או משל שמים הוא אוכל ואקשינן מתניתין דקתני אינו קוצץ על ידי עבדו ושפחתו הקטנים אברייתא דקתני ר׳ חייא קוצץ על ידי בנו ובתו הגדולים אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים וקוצץ ע״י עבדו ושפחתו בין גדולים בין קטנים, ואמרינן מאי לאו אידי ואידי במעלה לה מזונות ובהא קא מפלגי מר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים ודחי לא דכולי עלמא משלו הוא אוכל ולא קשיא כאן במעלה מזונות כאן בשאין מעלה מזונות מתניתין בשאין מעלה ברייתא כשמעלה ואקשינן במאי אוקימתה לברייתא במעלה אי הכי קטנים נמי לקוץ להו ופריק צערא דבנו ובתו הקטנים לא זכי ליה רחמנא אלמא מאי דקתני בברייתא קוצץ על ידי בנו ובתו הגדולים מינח ניחא ליה דאי משלו הוא אוכל כולם בשכרו הוי כל שמעלה להם מזונות משום דשכירות דאב המעלה מזונות הוי וקטנים דאינו קוצץ עליהם הוא דקשיא ליה. אם כן הנדון שלפנינו אם הוא סמוך על שלחן אביו שכירותו דאב הוי והאב מתנה עליו בשכירותו כמו שירצה, אבל אם אינו מעלה לו מזונות אפשר לומר שאין במה שקצב האב בשכירות כלום שאינו אלא כנכרי ואם סרב עכשיו הבן נוטל שכרו על מה שעשה כשכיר לפי מה שעשה פעולתו כההוא דריש הפועלים, אלא מיהו בין מעלה לו האב מזונות בין שאין מעלה לו יכול לבטל תנאי האב ובלבד שיאמר שאינו רוצה ליזון משל אב שאין רשות לאב עליו אינו זוכה בשכירותו ולא במציאתו כל שאין סמוך על שלחן האב. ואפשר דאפילו אין סמוך על שלחן האב כל שנעשה בתנאי האב אין לו במה שפסק עליו האב בשכירוהו עד שעה שיחזור בו משום דמסתמא כיון שידע בתנאי האב בקיצתו ונכנס במלאכה מינח ניחא ליה שעשה האב כיון שלא מיחה וכאותה שאמרו בהדיא דקוצץ אדם על ידי בנו ובתו הגדולים לאוקימתא דאוקימנא כשאין מעלה להם מזונות דאקשינן כשאין מעלה להם מזונות גדולים נמי כלומר אף על הגדולים לא יקוץ ופרקו גדולים ידעי וקמחלי כלומר כיון שלא מיחו והכא נמי דכוותה היא וזה נראה לי יותר, ולפיכך נוטל כל מה שעשה כפי קיצתו של אב וחוזר בו כל זמן שירצה ופועל הוא זה ולא קבלן: