תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תפה

מעשה שנתחייב ראובן לשמעון שבועה דרבנן ורצה להשביעו באנקוטי חפצא וראובן השיבו כיון שאינו כ צ"ל לה. רוצה רק שבועה לא נקיטנא חפצא נר' דהדין עם שמעון שכך כתב רב אלפס בפ' הכותב במילתי' דרב פפא דאמר (ד' פ"ח. ועי"ש בתוס') אי פקח הוא מייתי ליה לידי שבועה דאורייתא וכתב רב אלפס ומאי נפקא מיני' דאי לענין אנקוטי חפצא בידה הא נמי אנקטינן לה חפצא בידה וראיה נ"ל בפ' שבועות הדיינין (שבועות ד' מ"א.) מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן ולא קאמר איכא בינייהו אנקוטי חפצא ש"מ דתרוייהו כי הדדי נינהו לענין זה והא דאמר פ' השולח (ד' ליה.) אמר רבא לא שנו אלא בב"ד אבל חוץ לב"ד משביעין אותה ופי' רש"י בב"ד היא שבועה דאורייתא באנקוטי חפצא ומשמע אבל שבועה דרבנן לא אנקטינן חפצא י"ל דהכי בעי למימר כעין שבועה דאורייתא שהיא בב"ד דשבועת אשה על כתובתה אינה כי אם שבועה מדרבנן כדמשמע בהכותב (ד' פ"ז:). (העתק):