תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תנג

ראובן שלח את בנו הקטן אצל שמעון לקנות לו יין בפשוט או שליח קטן ושלח הפשוט וקנקן ביד הקטן ונתן לו הקטן פשוט ל בכ"י לו שמעון וט"ס לשמעון ומדד לו שמעון יין בתוך הקנקן ושיבר קטן את הקנקן בחזירתו ואיבד את היין שמעון חייב לשלם את הפשוט ואם נטל שמעון את הקנקן למדוד בו יין לאחר חייב אף על הקנקן ס צ"ל כדתנן השולח כו'. (כדתנא ר') (ב"ב ד' פ"ז.) השולח את בנו אצל חנווני למוד בו באיסר ע צ"ל שמן. יין ונטל את האיסר ושיבר את הצלוחית ואיבד את השמן שלקח באיסר חייב חנווני דקסברי רבנן לאודועיה שודרי' והוא צריך לשמן לשגר לו על יד שלוחו הלכך הוי השמן ברשות החנווני עד דמטי לידיה ופריך אמאי חנווני חייב על הצלוחית אבידה מדעת היא שהרי מסר למי שאינו יודע לשמור והוי כאלו הפקיר. ומשני רבה ור' זירא כגון שנטלה מחנוני למוד בה לאחרים והוי שואל שלא מדעת וגזלן הוי ולא יצא מידי גזילה עד שיחזירנה לבעליה ואע"ג דפליג עלי' ר' יהודה פ צ"ל ואומר. אומר חנווני פטור שעל מנת כן שלחו אביו שהוא עצמו יביא נ"ל דהלכה כחכמים ותו דהא סתמא דצלוחית כר' עקיבא אזלא ואליבא דר' יוחנן דתנן פ' המפקיד (בבא מציעא מ':) המפקיד אצל חבירו ולא יחדו לה מקום וטילטלה ונשברה אם מתוך ידו נשברה לצורכה פטור לצורכו חייב אם משהניחה נשברה בין לצורכו בין לצורכה פטור יחדו לה בעלים מקום וטלטלה ונשברה בין מתוך ידו צ צ"ל ובין משהניחה לצורכו הניחה לצורכו חייב לצורכה פטור וא"ר יוחנן מאן דמתרגם לי חביות אליבא דחד תנא מובלינא ק צ"ל מנאי'. מנאי לבי מסותא דודאי רישא ר' ישמעאל דאמר לא בעינן דעת בעלי' בחזרה וסיפא ר' עקיבא דאמר בעינן דעת בעלים בחזרה ובמסקנא בעי רב ששת לתרוצי כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות וקסבר שואל שלא מדעת גזלן הוי וכולה ר' ישמעאל ר בכ"י אמר וט"ס. היא וסיפא שהניחה במקום שאינו מקומה ור' יוחנן הניחה במקומה משמע ואפ"ה לצורכו חייב דבעיא דעת בעלים כר' עקיבא והכי נמי כי נטליה למוד בה הוי גזלן אע"כ שהחזירה למקומה שנתנה לקטן והוא מקום שיחד לה אביו לא הוי חזרה לר' עקיבא דבעיא דעת אביו שהוא בעל הצלוחות. אבי אסף: