תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תמד

מיכן יש ללמוד צ וקאי אהא דקאמר ב"מ דף ע"א ב' אלא לעכו"ם כו'. שאם הלוה עכו"ם מעות לישראל בריבית אסור לישראל אחר להיות ערב במקום ישראל הלוה שהרי עכו"ם בתר ערבא אזיל וקעביר ישראל ק בכ"י בל וט"ס. אבל תשימון עליו נשך אבל אם קיבל עליו עכו"ם לתבוע ישראל הלוה תחילה כדיני ישראל אע"פ שלוקח הריבית כדיני עכו"ם מותר לישראל להיות ערב דהשתא אינו עובר בכלום וישראל נמי שהלוה לעכו"ם אסור לישראל לעשות ערב כנגד ישראל חבירו הלוה בשביל העכו"ם על הריבית דאיהו הוא דקיהיב ריביתא ולא העכו"ם דעכו"ם בתר ערבא אזיל וא"ל עכו"ם הלוה לישראל המלוה סמוך אערבא דידך ואם קיבל העכו"ם לדון בדיני ישראל בזו ולתבוע את הלוה תחילה מותר לישראל ליעשות ערב. ת"ר (ב"מ דף ע"א:) ישראל שלוה מן העכו"ם מעות בריבית וביקש להחזירם לו ומצאו ישראל אחר וא"ל תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לעכו"ם אסור ואם העמידו אצל עכו"ם מותר ואוקימנא כשנטל עכו"ם זה ממנו מעותיו ואח"כ הלום לישראל אחר זה שמותר ומסיים בברייתא וכן עכו"ם שלוה מישראל בריבית וביקש להחזירם לו ואמר לו ישראל אחר תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו ר צ"ל מותר ואם העמידו אצלו אסור ואע"פ שלא ש צ"ל לקח ישראל כו'. של ישראל בעל המעות מעותיו מן העכו"ם ונתנם בידו לישראל כיון שהעמידוהו אצלו ואמר לו הרי המעות שלך שאתה נושה בי ת צ"ל הרני. הרי נותנה לישראל זה אסור לישראל א צ"ל ליטול הימנו. (ליתן ממנו) ריבית לחומרא ואע"פ שאין שליחות לעכו"ם שאין ישראל נעשה שליח לעכו"ם ולא עכו"ם לישראל דגמרינן מתרומה אסרו לחומרא והני לישני (שם.) דרבינא ורב אשי ליתנייהו דהא בטלי וכן פר"ח וכי היכי דאם העמידו אצל ישראל אסור לחומרא דהוי עכו"ם שלוחו של ישראל ה"נ אסור לישראל לומר לעבדו עכו"ם קא משכון ולוה עליו מעות ב נר' דט"ס הוא: בריבית מישראל בריבית דהוי עכו"ם שלוחו לחומרא כי הכא והשתא נמי אסור לישראל לקבל מעות מן העכו"ם וליתן לישראל חבירו אפי' העמידו חבירו אצל עכו"ם דהא לית לי' זכייה לעכו"ם וכן פסק ר"ח כדמוכח שמעתין ודבר זה שאל רבי' זקיני את רבי' דוד הלוי והתיר ג ועי' ארוכות סי' תשצ"ב. אפי' לא העמידו אצל עכו"ם משום דלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה ד צ"ל למלוה. ללוה (שם דף ס"ט:) ורבי' מגמגם בדבר וח"ו אין לנהוג היתר בדבר: