תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תכג

תשובת רבי' יוסף טוב עלם אנשי טבריה באו להפיס את מנת המלך והיו מרננים איש בחבירו לומר הקלת בעצמך והכבדת עלי ומתוך כך ביררו להם נאמנים טובי העיר וגדוליה את הבקיאים בבני המדינה מן הקהל לקבל דבריהם כי באמונה הם עושין וגזרו כולם כאחד לתת ביד הגבאין כפי המעריכין והמסרב על דבריהם יהא כל ימי סרבנותו בנדוי ויוקנס ליטרא ויהא לב הקהל כאחד להביא את המס בהזמנה מחרדת השם ופחד הגזירות זולתי שני בני אדם אשר מיאנו לשמוע ולא חשו מן הגזרה והלכו לציפורי וסיפרו שם כל המעשה ואספום עליהם הביתה בציפורי ואכלו ושתו עמהם ונשאו ונתנו עמהם והתירו להם גזירת קהלם שבטבריא וכתבו בידם כתב התרה והביאו ראייה מן המקרא במשוך היובל המה יעלו בהר וכשחזרו לטבריא אלו הרימו דעתם ומשתבחין על דבר זה וכששמעו כך בני טבריא חרה להם ואמרו להגיד למלך לצוות לשוטרים קחת מנתו מן הממאנים הואיל וסדרי הקהל אינם מועילין שהרי אלו גוזרין ובאים אחרים ומפירין ואח"כ נמלך לבם עליהם לדרוש תחילה אם גזירתם קיימת והתרת בני ציפורי אם יש ממש וכל הענין: תשובה. אם כמו שכתבתם נ"ל דכיון שביררו להם הקהל נאמנים ועשו להם תקנה על פי בקיאים וגזרו גזירה בהסכמתם אין כח לשום קהל להפר כ צ"ל ולבטל. ובטל לא משום ריבוי חכמה ולא משום ריבוי מתירין שדבר זה דין ממון הוא וכ"מ שהוא דין ממון בין ב' אנשי' וגזרו ב"ד על החייב לפרוע אפי' אותו מנין ואותו ב"ד עצמו אין יכולין להתיר עד שיתפייס בעל דינו שכן פי' רב אחאי (שאילתות פ' קרח סי' ק"ל.) היכא דאישתמיט על דינא דממונא לא מיבעיא לן דהתם אדעתי' דבעל' דיני' שמתי' ובבעל דיני' תליא מילתא וכ"ש הללו שעשו תקנתם כהוגן כשאר קהילות וביררו להם נאמנים על פי הגזירה בהסכמה אחת ומצינו שנתנו חכמים כח וחוזק לכל קהילה וקהילה לעשות תקנה לעצמן ואין לקהילה אחרת רשות לבטלה שכן שנינו (ב"ב ד' ח':) רשאין בני העיר להתנות על המידות ועל השערים ועל שכר פועלין ולהסיע על קיצתן וא"ר יצחק (גיטין ד' ל"ו:) מניין שהפקר ב"ד הפקר שנא' אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מן הגולה וכי מה ענין ראשים אצל אבות אלא לומר לך מה אבות מנחילין את בניהם מה שירצו אף ראשים מנחילים לכל מי שירצו ותניא (יבמות ד' צ':) ר' אליעזר אומר שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה הא למדת שרשאין ב"ד שבכל קהלה וקהילה לגזר על קהילתם כפי ראייתם לצורך השעה ואין אחרים יכולין לבטל תקנתם ובלבד שלא תהא עבריינות של תורה וכאן לא הכרנו שיהא שום עבריינות שאין אדם יכול לפטור עצמו מן המס וממתנת הקהל שאפי' מן היתומים רשאין ליטלו דא"ר אסי אמר ר' יוחנן הכל לפסי העיר ואפי' מיתמי (ב"ב ד' ח'.) ולא על המס בלבד אמרו שכופין אלא אפי' על הצדקה וממשכנים שאיפשר לו לעשות כי הא דרבא אכפיי לר' נתן בר ל בגירסתינו אמי. אידי ואפקי מיני' מ בגיר' ד' מאות. מאה זוזי לצדקה (שם ד' ח'.) ומה שכתבתם שהלכו לצפורי והתירו להם הגזירה והביאו ראי' מן המקרא זה במשוך היובל המה יעלו בהר כלומר כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו (ביצה ד' ה'.) נשקע אותו ב"ד ולא נ צ"ל כיון. כן לאשורו כסבור הוא לדבריו ח"ו שני בתי דינין למעלה דבר זה לא יעלה על לב איש לעולם אלא כך פירשו מתוך שאמר הכתוב השמרו לכם עלות בהר מכאן אסרו ב"ד של מעלה משום הכי הוצרך לומר במשוך היובל המה יעלו בהר. למדנו שאפי' ס אולי צ"ל נשתנה הדבר (פי' וראוי הגזירה להיות מותרת). שינה ב"ד אחר צריך להימנות מנין אחר כמותו להתיר כמו שמפורש כאן שב"ד מלמעלה בריבותים אלפי שנאן אסר ובאותה מנין עצמו התיר ולא שתזוח דעתו עליו על ב"ד אחר להתיר מה שגוזרין ע צ"ל ב"ד הראשון ואמרינן מנודה כו'. מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת (מ"ק ד' ט"ז.) אם נפשך אדם לומר הרי פ אולי צ"ל חרם חכמי טברי' אין בו כל עיקר. אמרו חכמים אין כל עיקר שכבר אמרו חכמים (ע"ז ד' נ"ו.) אין ב"ד יכול לבטל ב"ד חבירו אלא א"כ גדול הימנו בחכמה ובמנין צ פי' אבל גדול ממנו יכול לבטל. לא אמרו אלא באיסור והיתר דרבנן כגון שגזרו דורות הראשונים ואין יכולין לעמוד בהם אחרונים כי הא דתנן (שם ד' ל"ז.) העיד יוסי בן יועזר איש צרידא על איל קמצא דכן ועל משקה בית מטבחייא דכן ועל דיקרב ק צ"ל למיתא. מיתא דמסאב וקרו לי' יוסף שריא א"נ כי הא דתנן (שם ד' ל"ז וע"ש) ר' ובית דינו נמנו על השמן והתירוהו וקרו לי' בי דינא דשרו מישחא כגון אלו היו יכולים לבטל דברי ב"ד חבירו אם היה גדול ממנו בחכמה ובמנין באיסורא דרבנן ונוגע לכל ישראל לפי שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא א"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה (שם ד' לו.) וזה מה שהציבור עושין תקנה ביניהן וגוזרין האיך יכולים שום ב"ד לנתקה ולהתירה הרי ר צ"ל הותרה: הרצועה א"כ יפקיע כל א' עצמו מן המס ומכל תקנות ב"ד שאין יכולין לכוף את הרשעים בזמן הזה אלא בחרם וקנס והמבטלן מרבה פריצות בישראל וצורי האל יבנה חומות אריאל וישלח לנו גואל: