תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תיב

א ארוכות סי' ה' מרדכי ר"ה פ"א סי' תש"א בקיצור. וששאלתם ציבור שבקשו לגזור תענית שני וה' וב' ופגעו בו בתענית ראשון ט"ו בשבט אם יש לחוש לראש השנה ולדחות התענית או לא כך דעתי נוטה שהתענית נדחה לשבת הבאה ואין קובעין בו תענית דלא מצינו תענית בראש השנה כלל דתנן (ר"ה דף ב'.) ארבעה ראשי שנים הן וכיון דקתני להו בהדי הדדי כי הדדי נינהו וכיון דשאר ראשי שנים לית בהו תענית דשבט נמי לית בי' תענית ואע"ג דאינהו עדיפי מיני' כיון דקתני להו בהדייהו להא מילתא אידמו להדדי ב צ"ל וכי. דאי תימא לא בעינן הכירא והתניא (סוכה דף נ"ד:) ר"ח שחל להיות בשבת שיר של חודש דוחה של שבת ואמרינן מאי דוחה לקדם והוינן בה אי לקדם והלא שבת דתדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם א"ר יוחנן לידע שמקדשין החודש בזמנו ומקשינן וכי האי הכירא עבדינן והתניא איברי תמיד של שחר נותנין מחצי כבש ולמטה ג צ"ל למזרח כו' ושל ר"ח נותנים תחת. ולמערב ושל ר"ח תחת הכרכוב ולמטה ואמר לידע שהחודש הוקבע ד צ"ל בזמנו ופרק נן תרי הכירא עבדינן כו'. ופרכי' תרי היכי היכי עבדינן דהאי בהאי חזי והאי בהאי השתא ומה התם דזריזין ובמקום זריזין עבדינן תרי הכירא בשאין זריזין אפשר דלא למיעבד חדא וכן אשכחנא דילפינן מהדדי א"ר ה צ"ל אסי. יסא א"ר יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת חיוורתן עשר נטיעת וערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני (מ"ק דף ג':) ואמ' לה א"ר ו צ"ל אשי. אסי (שם דף ד'.) כי גמרי' הילכתא דילדה שרי וזקינה אסור ה"מ בזמן שבית המקדש קיים אבל בזמן שאין בית המקדש קיים לא אלמא כיון דגמרי בהדי הדדי ילפינן מהדדי: