תשובות מהר"ם, דפוס לבוב רמו

מעיין הפתוח ההולכים לאט ונוח יזיקו מימי השילוח מורי ה"ר יהודה שר הבידה ארי שבחבורה קידרת בהרים שידדת עמקי' אחריך קפצת על הגבעות ויעל יהודה על גוזזי מעות אחרי השבעם שבועת גילוח שיש בו השחתה שתים שהן ארבע רעות דל אינהו ודל שבועתייהו תקצץ ידם על טיבורם בפרוע פרעות וכמה דמים נשפכי על ידי אלה וכאלה פוסלי מטבעות היינו דאחרבינהו לאחינו יושבי צרפת והאי ועל זה נאמר אץ ג בכ"י לעשיר: להעשיר לא ינקה וכ"ש אלו שכבר נשבעו לעירונים בנטילת חפץ שלא לגזוז ויפה כתבת שלא לסמוך על דברים שבלב אלא גבי נודרין להורגין ולחרמין ולמוכס שאין לו קצבה (נדרים ד' כ"ח.) דגזילא דמלכותא היא לאו דינא אבל אם יצוה המלך שלא לגזוז המטבע דין גמור ד צ"ל הוא. ובלא ציווי המלך דין הוא ואין זה אונס ומסקינן לי' התם ואע"ג דדברים שבלב אינם דברים אונס שאני אבל בלא אונס דברים שבלב ה צ"ל לא. הוי דברים וההיא דר' עקיבא במס' כלה ו לשון זה לא נמצא בגירסתינו והתוס' בנדרים שם העתיקוהו כמו שהגיר' לפנינו. יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם לא אביאך לחיי עולם הבא ונשבע ר"ע בשפתיו וביטל בלבו אונס הוה שלא ירבו ממזרים בישראל והלכך אמרינן דברים שבלב ז ט"ס הוא וצ"ל הוי דברים. אינם דברים אבל בעלמא לא ומדאשכחן דר' יוחנן גילה עובדא דצפידנא (יומא ד' פי' ד.) ואיצטרך תלמורא לשנויי דלה' אלקי ישראל לא מגלינא אבל לעמי' מגלינא ולא קאמר דנשבע בשפתיו וביטל בלבו ש"מ לא סמכינן בכה"ג אדברים שבלב ועוד דאיכא למיחש לחשדא דרגילת הוא להודע וקחשדי לי' הגוים לעובר על שבועתו ועוד אפי' יגלה להם שביטל בלבו כ"ש דאיכא חשדא וחילול השם כי לא יאמינו עוד לשום שבועת יהודי ועוד דאיכא איסור גניבה וגזל דגזל הגוי אסור (ב"ק קיג:) ח צ"ל ואפי' לישראל יש גזל שנותן כו'. אפי' ישראל שנותן להם אלו מעות שגזרו וקא גרעי לענין נסכא ועוד שמכשיל את הרבים כשירגישו בהם כשיצאו מיד ישראל אחר אז יבא לידי סכנה ואי איישר חיל השואל והנשאל ימתחו על העמוד: