תשובות מהר"ם, דפוס לבוב רה

י ארוכות סי' ע"ז וקצרות סי' קכ"ה באריכות. ומרדכי ב"מ פ"ו סי' שמ"ו. שו"ת הרשב"א ח"א סי' תתע"ג. וששאלתם על מלמד שהתחיל ללמוד וא"ל בעה"ב לך מעמי איני חפץ בך ונתרצה המלמד ושוב חזר בו בעה"ב ורוצה לעכבו והמלמד אומר מחלת לי השיעבוד ואיני רוצה ללמוד עוד. ונר' בעיני דלא נמחל שעבודו באמירה וראי' מפ"ק דקדושין (ד' טז.) דפריך גבי עבד ולימא ליה באפי תרי זיל ומשני עבד עברי גופו קנוי אלמא לא זכי נפשיה באמירה וה"ה בנידון זה דמדמינן פועל לעבד עברי פרק קמא דב"מ (ד' י'.) ועוד נ"ל כיון שהשכירו הרי חייב לבן ללמדו ולא כל הימנו לאב למחול שעבוד הבן דזכין לקטן ואין חבין לו וראיי' מתוספתא דכתובות פ' מי שהי' נשוי נדר לזון את בת אשתו ושיברה לו לא כל הימנו שזכין לקטן ואין חבין לו ועוד ראי' מתוספתא דפ' בתרא (דכתובות) הפוסק מעות כ צ"ל לבתו קטנה וכ"ה בתוספתא. (לחתנו ולבתו) ופשט לה את הרגל כופין אותו ליתן שזכין לקטן ואין חבין לו מאיר בר ברוך זלה"ה: