ולמיעבד דינא לנפשי' קיי"ל כרב נחמן דאפי' היכי דליכא פסידא עביד אינש דינא לנפשיה בפ' המניח (בבא קמא דף כ"ז:) אמנם אומר אני היינו בחפץ המבורר שהוא שלי רשאי אני לכנוס בחצר חברי המחזיק בספרי או בבגדי או בשום חפץ שהוא שלי וליקח אותו על כרחו אבל אם ראובן הלוה לשמעון מנה ואינו פורעו אינו רשאי למשכנו: