תשובות הרא"ם חלק א סב

דמעבירם קאי על עם ה' ולא על בני עלי ונראה לענ"ד דאזלי לשיטתי' בריש פסחים דרש"י כתיב דהוי מצוי לכתוב ישבת רק דכתב רשבת לדרשה ותוס' כתבו דלא מצי למכתב יושבת דיושבת חסר הוא לדרשה ודבריהם תמוהין ומצאתי לבעל נזר הקודש בריש פ' וירא דאיתא במדרש והובא ברש"י דישב חסר כתיב ביקש לעמוד וכו' דפי' דברי התוס' דישב חסר מורה לעולם דאין זה ישיבה גמורה בשלימות ולכך באשה דלא שייך פסוק רגלים ורכיבה כתיב רכבת חסר דאינו רכיבה גמורה ואלו היה כתיב יושבת הי' צריך לכתוב מלא דהרי הוא ישיבה גמורה ורוק ולפי' זה לא קשי' מקושיות רש"י דוודאי מעבירים קאי על עם ה' אבל אעפ"כ משני שפיר דכיון שהוא חסר מורים שלא הי' הצעקה שלימות על שניהם זולת על אחד מהם דהשני לא חטא רק לא מיחה ודו"ק: תשובה כא

עוד נשאלתי על ספר תורה שכ' במקום עלי באר עני לה עלה באר אם יש להוציא ס"ת אחרת מטעמים שאבאר דעלי היא לשון נקיבה דבאר נקרא בלשון נקיבה כמו רובצים עליה ויקרא שעה רחובות עני לה ותמיד היא לשון נקיבה ועלה הוא לשון זכר כמו ואל משה אמר עלה. ועל קרח ופשוט דצריך להוציא ואף הצמח צדק יודה בזה כי עיקר טעמו שמ"ם ונו"ן הוא ממוצא אחד ויש להם עזר מהאף משא"כ היו"ד וה' וגם זה סברא דחויה היא כמ"ש החכם צבי וגם השואל הגאון מוה"ר הירש בתשובתו מוהר"ר זקיני הגאון מור"ם לובלין יודה בזה דלא דמי לאהלו ואהלה כמ"ש הטעם דגם אהלה יכול לקרות בחולם משא"כ כאן ומכ"ש לדעת מורי זקיני הגאון מור"ם לובלין שם לכן נראה פשוט וברור דצריך להוציא אחרת. אחר כמה שנים בא כידי תשובות חינוך בית יהודה וראיתי שכתב שם בתשובה ה' שכתב אגב גררא דבעלי עלה אין להוציא ס"ת אחרת אמנם לא ירד לחלק במה שכתבתי והעיקר כמ"ש לעיל ומיני' לא תז"ז: תשובה כב

לענ"ד הדבר ברור דמה שאנו כותבין החרם לא ופטור את הקנס הכוונה על חרם הקהלות דא"ל דהכוונה שמקבלין חרם מחדש כמ"ש הט"ז ביו"ד סי' רמ"ה וגם דברי הסמ"ע צ"ע במ"ש כיון דהקנין הוי קנין אתן לכך גם החרם אינו חל כיון שאינו מקבלו בפירוש דהאיך תלי זה בזה ומאי ענין קנין לחרם דאטו החרם נקנה בקנין וראיתי להב"ש סי' צ' באה"ע שכתב לפי דעת הסוברים הקנס משום בושת א"כ מה שאנו נוהגים לקנות בקנין אינו רק לאמת הדברים ודברים אלו איני מבין ומה שאנו נוהגין ע"פ הרמ"א דכל מנהגתו. ע"פ שכתב בסי' ר"ז שצריך קנין ע"ש ואף כי הש"ך השיג שם וכתב שאין צריך קנין י"ל דס"ל לרמ"א דלא דמי לאם אוביר אשלם במיטב משום דמנהגינו לכתוב לעולם חצי נדן קנס ובלי ספק כי אי אפשר לומר שכל בושת משידוך היא שוה חצי נדן בצמצום ולכך דמיא לאם אוביר אשלם אלפא זוזי דצריך קנין רק דלא בעינן צד חשיב משום דדמיא להמרו זא"ז. וקצת יש להביא ראיה דאנו נוהגים אחרי רמ"א וד"מ דס"ל דנתפשטו אצלינו חרם רגמ"ה הקהלות ועוד המעיין במהרי"ו יראה דגם למהרי"ו לא ברירא לי' הא מילתא דלא נתפשט החרם וראיה לדברינו ממה שכתב רמ"א סי' מ"ד בנשתדך ונפלה לפניו שומרת יבם מותר לישא אשה וכתב כן ע"פ הגהות מרדכי דכתובו' והתם וביאר הטעם משום דכבר חל עליו חרם הקהלות ודוחק לומר דטעם רבא משום דכותבין הקנס לא יפטור את החרם דלא הוי לי' לסתום אלא לפרש ועוד דעכ"פ חייב חרם משום בושת דלא גרע מביישו בדברים דפסק הש"ע דמנדין אותו עד שיפייס וכן נראה מתשובת עבודת הגרשוני: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם