תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) עג

מל"ת ואדרבה משם ראייה דהא לא הוי אלא דברים נכרים כמו שהוכחתי וא"ה פריך הא ק"ל דכל מל"ת הימני מהימני ש"מ דפשיטא ליה לתלמודא אפילו דברים נכרים חשובים כמו מל"ת ותדע לך דהכי קא קשיא ליה דא"כ מאי קאמר הא ק"ל דכל מל"ת נאמן ולמה נחית לדייק בלישנא ולמימר דכל מל"ת ולא הוי ליה למימר רק הא ק"ל דמל"ת הימוני מהימני ודייק אמיתי הוא זה אלא ע"כ הכי קא קשיא ליה הא ק"ל דכל מל"ת אעפ"י שאינו מל"ת ממש רק דהיו דברים נכרים נחשב כמו מל"ת והשתא מדויק הלשון שפיר וא"כ ש"מ דברים נכרים נחשבים כמו מל"ת ואין להקשות דהשתא נמי לא הוי סיפא דומי' דרישא דהא הסיפא מיירי דאיכא כאן דברים נכרים אין זה קשיא דאטו מאי דקאמרי ב"ד של ישראל לאו דברים נכרים הוא פשיטא דכל דבריהם הם דברים נכרים שוודאי קושטא קאמרי וא"כ הוי רישא דומיא לסיפא לגמרי וכיון דאיכא כאן בנדון דידן דברים נכרים יש לסמוך עליהם ואפילו אם תאמר דברים נכרים אין לסמוך עליהם ודברים נכרים לאו מלתא הוא מ"מ יש להתירה דהא כתב בעדות וז"ל (דער נאך האבן מיר גיזוכט האבן נישט קענן ג'פינדן. דא האבן מיר גיפונדן איין קאפא אונד דאש מויל וויא דער רוצח גיזאגט האט וויא ער אים איין האק האט געבן זוא האט מאן עש גיפונדן אין דער הירן שאל.) ודייק לשון שנמצאו אותו החבורות והפצעים מכוון במקום שאמר הרוצח ולא שינה כחוט השערה ואין לך סימן גדול יותר מזה ועדיף זה מנקב בצד אות פלוני ועל כזה וכיוצא בזה וודאי יש לסמוך וראיה ברורה מהא דתניא בפרק האשה אין מעידין על השומא ר"א בן מהבאי אומר מעידין ומוקי ליה בגמרא למ"ד סימנין דאורייתא בתרי לישנא בחד לישנא מוקי ליה