תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) נח

הרוצח דימה בלבו שמת שכך הודה וא"כ בוודאי לא מסתפי ממנו אדרבה כיון שפצעו והפילו בוודאי שב אליו ככלב אל קיאו וחדד סכינו והרגו לגמרי כתאו מכמר דגוים אלו לאו בני רחמנים ננהו דהא עינך רואות שהרגו לפי דבריו ודברים אלה דברים דמסתבר ננהו שהרי תמצא כן בעדות האחרון של כמר יודא ליב בכמר עיזאלש וליכא למימר נמי דשאני התם גבי אשה דאמרינן נטרה וחזיה ליה דמית משום דרמיא עלה לידע אם אמת אם לאו כדי להנשא אבל מלתא דלא רמית עלה למה ינטר זה אינו דודאי ובודאי יותר ויותר רמיה על ההוא רוצח לרצחו נפשו ולהמיתו עד שלא יותר בו נשמה דשמא יקום ויהיה הוא נדון למיתה אלא וודאי הורגו ורצחו נפש וכה"ג בודאי כ"ע מודה דלא אמר בדדמי וחילוק גדול מזה מחלק הרא"ש בהדיא בפרק האשה שהלכה יעויין שם וכבר ברירנא לך שמעתתא דלא בעינן וקברתיו ועוד מצאתי בתשובות ר' מנחם בר יעקב ורבי אליעזר בר יהודה וה"ה ר' קלונימום בר גרשון וז"ל וסברת הלב היא דלא שייכא אותה בעיה בגוי שאין אומר אלא במל"ת דבשלמא ישראל המתכווין להתיר י"ל דבשעת מלחמה נתן לבו להעיד ולהתיר על הנדמה בדבר ההוא להיות אבל גוי שמספר מעשה לפי תומו ולא שום כונתו לאותו דבר אינו אומר אחר הנדמה כי אם כאשר ראה וסברה נותנ' דלא דפא שייכי בגוי מסל"ת ע"כ דבריה' וקצרתי וכן הסכימו הד"ר נתן בר שמעון ורבינו שמחה בר ישראל ע"כ ואעפ"י שמצאתי תשובה בסוף יבמות המסיימת ועוד מאן לימא לך דגוי מל"ת ואומר שמת דלא צריך לומר קברתיו דאי לא אמר הכי אמרינן בדדמי אמר ואם ראוהו מגויד אמר נהרג ע"כ מ"מ ספוקי מספקא ליה וכיון דברירנו כל הני ראיות דאין צריך לומר וקברתיו לא אתי ספק ומוציא מידי ודאי ואם