תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) טו

הרוצח בשעה שהיה יוצא להרוג אין זה עדות להתיר האשה כיון שאין נחשב מסיח לפי תומו ואע"ג שמהר"יק ז"ל כתב בתשובה בסי' קכ"א על מעשה כיוצא בזה שהשופט שאל את הרוצח והגיד הרוצח ופסק דיש להתיר משום דלא היה הרוצח מרע' נפשיה לחייב עצמו להריגה אם לא דקושטא קאמר אע"ג שכבר הורה זקן יראה שאין לעשות מעשה על הוראה זאת דלא מצאנו דבר כמו זה בתלמוד וכיון שלא מצאנו זה בתלמוד אין לחדש מעצמינו סברא שלא נמצאת ומ"מ אם נמצא מי שסומך על הוראתו מי יכול למחות דיש לו אילן גדול לתלות בו אבל יראה שאין לעשות מעשה כלל על הך מלתא ולפיכך עדות ר' שמואל בר נתן אינו עדות לסמוך עליו להתיר ומה שכתו' בהגהות מרדכי בסוף יבמות מעשה בגוי שאמר בשעה שדנוה למיתה מעולם לא פשעתי ביהודי רק פעם אחת והתירו אשתו משום מסיח לפי תומו ע"כ בודאי מוכח התם בשעה שדנוה לשריפה אמר זה מעצמו בלא ששאלו אותו כהאי גונא הוי בודאי מסיח לפי תומו אבל על ידי שאלה לא ומה שהעיד העד השני ר' צדוק בר יוסף גם כן לא הוי מסיח לפי תומו בשביל זה וגם מטעמא אחרינה אינו עידות ואינו לדקדק בעידותו כלל ומה שהעיד העד השלישי כמר אברהם בר שלמה שאמר לו כפרי אחד איך שהיהודי היה אצלו ולא רצה ללכת עמו והראה לו אל הרוצח ואף אם דברי הגוי מסיח לפי תומו הלא לא הגיד את שמו כלל או שהיה מכיר את היהודי לומר יהודי הזה בעלה של פלוני היה עד שהעיד על הנהרג בודאי אם היה הגוי ההוא מכיר היהודי שהוא בעלה היה ראוי להתיר על ידי גוי זה אבל לא נמצא בעדות העד כמר אברהם דבר זה שהרי לא הזכיר את שמו כלל ואולי יהודי אחד הוא ואין להתיר מהא דאמרינן בפרק האשה בתרא מעשה בקולר של בני אדם