תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) קז

שהוא יחיד בנגעים ואהלות והוא מוכיח כי כן הדין הזה שהור' אף מצד המקבלים את התורה ובזה יהיה גזירה הש"י אמת נגד הכל אף מצד המקבלים והנה רבה לפי השגתו הגדולה כמה שהוה הוא יחיד בנגעים ובאהלות אמר טהור מצד היחידות שבו בהשגה כי היה עומד על אמתת השגה זאת ואלו שאר מתיבתא דרקיע לא היה השגתם כ"כ לעמוד על דבר זה ואצלם זה כמו כל שאר ספיקות שהוא להחמיר ודברים אלו כאשר יבין ויחקור ויעמיק כדברים אלו ימצא שכל הדברים אשר נתבארו הם דברים ברורים והכי מוכח בפרק בתרא דנזיר שאמרו כל ספק' נגעים טהור משנזקק לטומאה ספקו טמא וקאמר מנא ה"מ אמר רבה שנאמר לטהרו ולטמאו הואיל ופתח הכתוב בו תחלה כך הגרסא ז"ל בפרק המדיר בכתובת ופרוך א"ה אפילו משנזקק לטמאה ג"כ ספיקו טהור אלא כי אתמר אהא אם בהרת קודמת וכו' עד ור' ור' יהושיע כיהה מאי כיהה אמר רבה כיהה וטהור ודילמא כיהה וטמא א' רבא קרא לטהרו או לטמאו וכו' והכי פירושו דרבה פי' כיהה דא' ר' יהושע כלו' כיון שאינו ברור אלא ספק בלבד טהור ופריך ודלמא כיהה וטמא ולא דמקשה ארבה דפשיטא שר' יהושיע סובר כיהה וטהור דאל"כ מה בינו לבין ת"ק אלא דפריך מנא ליה לר' יהושע דלמא אדרב' לחומרא אף על גב שאינו נגע ברור הוא טמא לחומרא כמו בכל מקום דאזלינן לחומרא בספק וקאמר כיון דפתח הכתוב בטהרה יש לטהר טפי וזה כמו שפרשנו כי הטהרה הוא בעצם והנגע הוא במקרה ודבר שבעצם הוא קודם למה שבמקרה ולכך מקדים הכתוב הטהרה שהוא בעצם קודם לטומאה שהיא במקרה ומה שזכר ספק זה אם בהרת קודם או שער לבן קודם פי' ר"ת ז"ל דאיירי אפי' אם נזקק לטומאה ולכך צריך קרא דכח הטהרה עדיף ואין כאן