תשובת הגאונים (מהר"ל יעקב בן הרב יצחק הלוי פולק) י

אליו ושכרו בעד ג' גדולים עד גא"לין. ובאו אל אמת המים וסבב הוא אמת המים ואמר שירכיב דרך פשוט ואמר טעה ורץ הוא דרך העיר ועמד בדרך לפניו ולא רצה להניחו לרכוב משם והלאה ואמר לו שיש לו לפי ערך מהלכו בשכרו ולא רצה אא"כ ינחנו למקום ששכרו ושלף חרבו היהודי והשליך הוא הקופי' אחריו והכהו בצוארו. ואח"כ מצא העד הנ"ז את גלגלתו ועצמות בלי בשר ונראה לו כט"ע שהוא גולגלתו של הר"ר יחזקאל הי"ד. והעיד שראה את הקלפ"ק וכובע סמוט. את הכובע הביא הפרץ ביום ו' שלפניו לגניזן והכירו שהם שלו. והחגורה והווטשיק מצא והנם טמונים בקרקע במקום שהיו הבגדים והכיר החגורה תיכף. שוב העיד כמר אברהם בר שלמה שבא אל הכפר. ובא לכפרי אחד והגיד לו שהיהודי בא אליו ורצה לשכרו עד קאשטרין ולא רצה הכפרי מפני שלא היו לו פנאי. ונתן לגוי אחד טפל והראהו בית הרוצח. וראה. שהיהודי רכב על סוס והרוצח היה הולך אצלו. הרוצח הודה שהרגו וגררו אל העיר והשליכו ברקק וכסהו בעצים, ובגניזן הגידו בבית שנתארח שם שביום ו' בהשכמה הלך משם ע"כ. שוב העיד רבי יעקב בר שניאור ששמע מן הרוצח הדברים הנ"ל וראה הכתונת ובו היו בורטין. והזופצא והפוטר של הזופצא, וכן אמרה אשתו שהיה בורטין בכתונת והזופיצא והפוטר הכיר. שוב העיד רבי יהודה ליב בר עיזאלש ואמר ששמע גם כן הדברים מרוצח. ושהיה לבוש המלבושים הנ"ל ולקח הכובעים מעל ראשו. והכובעים הם ביד כמר ליב. גם אמר שראה הגלגלות והכיר בט"ע המצח והכיר שהוא מצחו של רבי יחזקאל הי"ד, במותב תלתא כי דינא בחדא הוונא יתבונן. ואתא לקדמנא רבי יהודא ליב בכמר עיזאל והעיד בת"ע על פי החרם וז"ל בל"א: