תשובה שלמה - א קלו

לעשות מעמד ומושב בחזירתן דאכתי יום ראשון קרינא בי' כו' עכ"ל. ואם כן כיון דעדיין נחשב ליום ראשון מכלל דעולה אותו יום. אבל באמת אין זו ראי'. דאטו אף בלילה גם כן יעלה לו אותו יום. והא התם גם בלילה אכתי אפשר לעשות מעמד ומושב. אלא דהתם שאני דגבי אנינות אכתי נחשב ליום ראשון. דלגבי אנינות הלילה הולך אחר היום וכמ"ש הרשב"ם שם. ומצאתי הדבר מפורש בשיטה מקובצת בשם הרשב"א שם וז"ל, ואם תאמר אם כן תקשה למ"ד ביום אחד. יש לומר דמשכחת לה דנקבר בערב שבת ולענין אנינות הלילה הולך אחר היום וכן לענין מעמד עכ"ל

אלא דלכאורה יש לדון בזה. דהא כתב המגן אברהם באו"ח סימן רס"א ס"ק י"ג דעכשיו נוהגין לומר מזמור שיר כו' ואפ"ה אין מקבלין שבת ועושין כל המלאכות עד ברכו דמעיקרא הכי קבלו עלייהו וכ"כ בב"ח סימן רנ"ז. אם כן אף אם קבל שבת עדיין נחשב ליום. דהא מותר במלאכה עדיין. אלא דמצאתי בספר תוספות שבת שם שכתב בשם ספר דרך חכמה דכשאומרים לכה דודי ומסיימים בואי כלה מיקרי קבלת שבת ממש. ובזמן המגן אברהם לא היו נוהגין לומר לכה דודי עכ"ל. ולכאורה אף אם נימא דהוה תוספות שבת. הא לא מיבעיא להמ"ד דתוספות שבת הוא דרבנן אינו נחשב ללילה אלא אפילו למ"ד דתוספות שבת הוא דאורייתא. מ"מ הוה רק עשה ואין בתוספות איסור לאו וכרת. אם כן אינו נחשב ללילה ממש. דזה אינו. דהא אפילו קבל תוספות שבת בתפלת ערבית גם כן לדידהו ליכא כרת. ומ"מ מבואר ביו"ד סימן ת"ב דאם התפלל ערבית נחשב ככר ליום המחרת

ונראה לענ"ד דאין קבלת שבת לחוד דומה לתפלת ערבית דהא במרדכי מו"ק סימן תקכ"ג כתב וז"ל, מי שהתפלל ערבית ועדיין יום הוא קודם צאת הכוכבים ושמע שמועה על מתו. נראה להר"ם דמונה מיום של מחרת ואותו יום אינו עולה לו אע"פ שעדיין יום הוא. וטעמא הוי משום דהוי כמו תרי קולי דסתרן אהדדי. דאחר שכבר התפלל ערבית ועשאו לילה ואחר שעשאו לילה תעשהו יום כו'. ונהי דלענין חומרא חשבינן לי' יום. כגון אם התפלל במוצאי שבת ערבית מבעוד יום דאסור בעשיית מלאכה עד צאת הככבים. מ"מ לקולא לא אמרינן עכ"ל. ואם כן בקבלת שבת ליכא תרי קולי דסתרן אהדדי. ושפיר אפשר לחשוב מאותו יום לא מיום המתרת. דאף דעשאו שבת. מ"מ לא עשאו לילה. וא דביו"ד סימן קצ"ו סעיף א' בהג"ה כתב י"א אם התפללו הקהל ערבית כו' וי"א דמותר אפילו עשאו הקהל שבת עכ"ל משמע מזה דאם עשו שבת הוא יותר חמיר מתפלת ערבית: ואם בתפילת ערבית כבר נחשב מיום המחרת. מכ"ש בקבלת שבת. דזה אינו. דכונת הרמ"א הוא דאפילו אם עשו הקהל שבת היינו עם תפלת ערבית גם כן. וכן הוא מפורש באגור שהוא המקור לדברי הרמ"א וז"ל, ואפילו בערב שבת אחר תפלת ערבית וקבלת שבת עכ"ל. אבל מקבלת שבת לחוד בלא תפלת ערבית אינו נחשב ללילה: