תשורת ש"י מהדורא תנינא תרנח

בקדושה וכל הגדול מחברו יש בו קדושה יותר ומתאמץ הסט"א ביותר לאחוז בו וזה יש ללמוד מהא דגוי מת אינו מטמא באהל דמבואר הטעם דישראל כשמת ויוצא נשמתו ממנו נשאר בו רושם קדושה ומתאחזין בו החיצונים משא"כ גוי אין נשאר בו רושם ולכן אמר אפילו לפי דברי שונאיו שחטא מ"מ כיון דגדול מהם ולא הגיעו למדרגתו לא היה להם לערער עליו והנה מה דאמרו הבא על אשת איש כזב הוא דבת שבע לא היתה א"א דכל היוצא למלחמה גט כריתות כותב לאשתו וזה שאמר בני איש עד מה כבודי לכלימה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה ודעו כי ד' הפלה חסיד לו דהיינו דאוהבין כבודו לכלימה משום הבחנה זה ריק דלא היתה ב"ש מעוברת וע"ד דאיתא במדרש רות אני מלאה הלכתי מעוברת וריקם השבני ד' ה"נ ריק תבקשו שלא היתה מעוברת כזב סלה שלא היתה א"א ודעו כי הפלה ד' כי הוא חסיד מופלא משאר בני אדם וכל הגדול מחברו וכו'

במדרש הובא בספר דרש משה בתילים כ"ף ישגבך שם אלהי יעקב ישלח עזרך מקדש מקידוש השם שבכם בזה יבא העזר לישראל ויל"ד דפתח בנכח שבכם וסיים בנסתר וגם בפסוק יל"ד דהל"ל ישגבך אלהי יעקב ויתכן עפימ"ש אה"ח בפרשת ואתחנן על פסוק ואתם הדבקים בד' אלהיכם עפימ"ש הרמב"ם בפ"ו מיסודי התורה כל הנטפל לד' מלפניו מותר למחוק ומלאחריו כגון כם מאלהיכם אין נמחק דהשם מקדשם ולזה נתכוין הדבקים בד' לפי ששם הויה אין אות נדבקת לו מלאחריו אלא מלפניו כגון לד' בד' ואותיות אלו אין בהם קדושה ומותר למוחקם ואם כן תהיה דבקות ישראל בד' בדרך זה שאין ד' מקדשם לזה גמר אומר אלהיכם פירש דבקות זה כאותיות מלאחריו שהם כם שהם קדושים כשאר אותיות של השם אלו דבריו ולפי שייחד שם אלהי עם כם אמר ישגבך שם אלהי יעקב ישלח עזרך מקדש מקידוש השם שבכם דקידוש השם אלהי מקדש גם אותיות כם מזה ישלח עזר לישראל וקדש ישראל כל אוכליו יאשמו ולהיות כמו כן הדבקים בת"ח דתכף לת"ח ברכה לכן סיים ומציון יסעדך מהמציון בהלכה. פתיחה

ברוך ה' אשר עשני וכאב בנו גדלני ולזמן הזה החייני ולעסוק בתורתי קדשני ועד הלם הביאני ולפני בי נמלכים הצבני להשיבם מאשר כליותי יעצני ובדרך אמת הנחני ובחסדו הטוב הבנני וטוב טעם ודעת חנני וטרם זכיתי הקדמני כי לא בזה ענות עני כאשר אמר המשורר אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ דיש להבין מה ענין נשיאת עיניו להרים ומה זו סמיכה לעשיית שמים וארץ ויובן כי רצון הבורא יתברך שמו להשפיע כל טוב על ידי אתערותא דלתתא בתורה ותפלה ומעשים טובים ומכל מקום אמר הכתוב למעני למעני אעשה וכמו שעשה שמים וארץ בלא אתערותא דלתתא והנה כתב בשו"ת רמ"א ס"ה דכתבו המחקרים דסבת הוייות הנהרות מן ההרים הוא כי המקומות הגבוהים מן ההרים הם כדמות הספוג העב שימשיך אליו המים ויקבצם מעט מעט וזה כי ההרים יוולדו בתוכם מחילות ויעלו אידים מתחת המחילות ויעלו למעלה עד ששם יפגשו קרירות המקום ויתהוו מים את"ד וזהו צדקתך כהררי אל דעל ידי אידים מהרים הגבוהים יורד מים הרבה כן על ידי אתערותא דלתתא במצות ומעשים טובים העולה למעלה יורד שפע טוב מלמעלה וזהו אשא עיני אל ההרים דעל ידי האידים העולה מן ההרים יורד מים כי כן הוטבע אם כן מאין יבא עזרי דאין בי מעשים טובים להעלות שעל ידי כן יבא עזרי הדר אמר עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ בלא אתערותא דלתתא וכן גם עתה מחדש בטובו מע"ב וזש"ה בישעיה מ"ג אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני ואיתא בזהר פרשת לך לך דף פ"ז ע"ב מ"ט תרי זימני אנכי אנכי אלא חד בסיני דכתיב אנכי ד' אלהיך וחד כד ברא עלמא דכתיב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי ושם פירש לפי דרכו בקודש ולפי פשוטו יש לומר כמו דעשיית ארץ ובריאת אדם לא היה על ידי אתערותא דלתתא מקודם אלא בשביל שיקבלו ישראל התורה אח"כ כמ"ש תנאי התנה במעשה בראשית אלא דאין דנין אפשר מאי אפשר אך יציאת מצרים בשביל שיקבלו אח"כ התורה כמ"ש וזה לך האות וכו' ואז כבר היו ישראל ומ"מ הקדים הקדוש ברוך הוא להוציאם כן הוא מותה פשעיך במוקדם כי כשיבא הגואל במהרה בימינו כתיב ועמך כולם צדיקים והיינו ישיש עליך אלהיך כמשוש חתן על כלה דהשמחה בשביל הנשואין העתיד לבא כן ישיש עלינו עתה בשביל דודאי כשיבא הגואל נעבדהו להקב"ה עבודה תמה: