תשורת ש"י סד

הוועקסל בבאנק והלואה חדשה נעשה בבאנק שהלוו לשמעון על ערבות לוי וראובן ונמצא ערבות לוי היה בשעת מתן מעות

ונראה דזה תלוי במה שנסתפק הגד"ת בשער מ"ו ח"ד ס"ס י"ג במוכר שט"ח בפחות מחובו וקיבל עליו אחריות כל החוב אם יענו הלוה אי הוי ר"ק דאורייתא דאינו קרוב לשכר אלא ודאי יוחזרו המעות הלואה עיי"ש דאם חשוב הלואה ולא מכר אם כן ה"נ הרי לא נפרע ראובן עדיין החוב של שמעון רק הלוה לו מעות מהבאנק והוועקסל של שמעון שנתן להבאנק רק משכון וכשלא פרע שמעון להבאנק הרי חייב ראובן לפרוע המעות שהלוה מהבאנק ולמה יחויב לוי להחזיר לו דמה שנתערב בעד שמעון היה לאחר מתן מעות אף דנתערב להבאנק גם כן מ"מ היינו דנתערב בעד ראובן הלוה מהבאנק ובעד שמעון שחייב מכבר לראובן

ונראה דספקו של הגד"ת תליא במחלוקת הפוסקים שבחו"מ סימן שס"א ס"ה במכר הגזלן באחריות אי הוה ש"ר דלדעת הנ"י שם דבאחריות ל"ח ש"ר לא חשוב מכירה כלל רק הלואה ואם כן לפי מה שהעלו הש"ך והתומים בסימן ל"ז סי"ז דלא כהנ"י ה"נ חשוב מכר גמור אף שקיבל עליו אחריות ואינו רק אבק רבית ואם כן ראובן נפרע חובו שהיה לו ביד שמעון במכירתו הוועקסל להבאנק ואינו חוזר על לוי מחמת שמעון רק מחמת שלוי נתערב להבאנק בעד שמעון וראובן נתערב בעד לוי על קבלת האחריות ועיין גליון רש"א יו"ד סימן קע"ג ס"ד הביא משו"ת פנים מאירות ח"ש סימן כ"ב דמוכר שט"ח בפחות אפילו מקבל עליו המוכר כל מיני אחריות מכל החוב אינו אלא א"ר אך מהרי"ט ח"ב סל"ט כתב דכה"ג ר"ק היא כיון דאכתי לא אתא לידיה כלום ומלוה ליתה בעינה דליקני ואפילו אם פרע לו הלוה כל שהיה עד עכשיו באחריות המלוה אכתי לא נפקא מלוה מרשותיה דמלוה נמצא שהוא עכשיו פורע חובו יתר על מה שלוה ממנו דהלואה גמורה הוא ואינו דרך מקח וממכר את"ד ורמז אליו גליון הרש"א לענין דבר אחר ואיני יודע למה לא הביאו דס"ל דלא כהפנים מאירות ועל מהרי"ט גופא אני תמה דמה זו טענה דמלוה ליתה בעינה דליקנו הא מ"מ קני בקנין גמור כדין מכירת שטרות וליתא בחזרה ואם קידש אשה בשט"ח שיש לו על אחרים או קנה מקח לולא דלא סמכו דעתייהו שמא ימחול היו חלין הקדושין והמקח כדאיתא בפ"ב דקדושין דמ"ח ואם כדברי מהרי"ט הרי לא יהיב עדיין מידי לאשה ולמוכר ובמאי יקנה ואי דשא"ה דקבל אחריות הרי אחריות אינו ביטול הקנין וחשוב שינוי רשות וכמ"ש והלוה אי"ל ללוקח לאו בע"ד דידי את זיל לגבי מוכר דאית ליה נכסי וגם קנה השעבוד נכסי ולע"ד אינו מוכרע אם כונת האחריות שא"ל יוכל לגבות מהלוה מתבטל המכר ויהא רק הלואה אצל מוכר וישלם הרבית או שהמכר קיים רק המוכר ישלם בתורת אחריות השבח וכערב בעד הלוה וכל ספק בפירש התנאי אין מבטל המכר וכמ"ש ראנ"ח הובא בשו"ת רע"ק סימן קכ"ט ופ"ת לחו"מ סימן תמ"א סקי"א ועיין קוה"ס כ"ז ס"ט על דברי הרשב"א דספק בתנאי לא מרעא להמכר דתנאי מלתא אחריתי ואם כן לא הוי רק א"ר משום דמכר נמי אסור בקרוב לשכר ורחוק מהפסד מדרבנן שו"ר בריטב"א שבאס"ז פא"נ דף ס"ד דיש ס"ל אף בק"ע אחריות כל החוב מותר וי"א אפילו רק באחריות הקרן הוי ר"ק וריטב"א מסתבר לו כהמתירין

קלב

שאלה איש אחד לא היה לו שלום עם אשתו ולא מתדרי ומחמת כן נתן אבי האשה ביתו להזוג באופן זה כתב שטר מכירה אצל הנאטוער על הבית שמכרו לקצין אחד בעד סך כו"כ וקיבל המעות בפני הנאנוער והמדובר ביניהם בע"פ שאם ידורו הזוג בשלום שנה יתן הקצין שטר מכר על שמו להזוג וגם נתן כתב בלשונינו להזוג ז"ל הכתב לראיה ביד הזוג פו"פ חיך בית פלוני מרצוני הטוב מוכר אני להזוג פו"פ בסך כו"כ וכבר קבלתי המעות אך ירא אני אולי לא ידורו בשלוה ע"כ כותב אכי הבית ע"ש קצין פלוני ואחר כלות שנה אם ידורו כאורח כל ארעא אזי מחויב אני הח"מ להשתדל בדבר לכותבו ע"ש הזוג גם מקבל אני בח"ח ובשד"א ובת"כ בפ"מ לאשר ולקיים כל הנ"ל וחתם עם שני עדים ודרו זה חמש שנים והשליש לא נתן שטר מכר להזוג והאב נעדר ושל"ח ושאל השואל כיון דאתרא דכתבי שטר מכר אצל הנאוער לא סמכה דעתו על שטר עברי ושטר שנתן לשליש אפשר לא מועיל להזוג כיון דלא אמר זכה להזוג כמ"ש רשב"א שבב"י ס"ס נ"ו ובחו"מ סימן רמ"ג שצ"ל זכה ואם כן ליכא שטר להזוג כיון דבמקום זה אין מועיל רק אם נכתב בערכאות אצל הנאטער או אפשר שטר העברי מועיל גם כן בד"ת ועוד כיון דקבל בשד"א מועיל כמ"ש המל"מ פ"א דמכירה ומה שטוענים היורשים שאביהם היה אנוס מחמת שלא מתדרי הזוג הא מבואר בחו"מ סימן רמ"ב ס"י דזה לא הוי אונס את"ד

ונלע"ד זה ודאי דבאתרא דאין מועיל רק שטר שבערכאות הוי דדמ"ד והוא בחז"ה דף נ"ד דדמ"ד ומלכא אמר לא ליקני ארעא אלא באיגרתא ומבואר בב"י חו"מ סימן שס"ט מחודש ד' משום שיש תועלת למלך שיחתום השטר ויקח חקו ומהרי"ט ח"ב סימן ס"ו כתב מה שטענה שלא כתבה שטר בגופן שלהן רק בלשונינו ל"ח שטר ולא סמ"ד כמו באתרא דכתבי שטרא אינה טענה כיון דאמר בגמרא אי פריש שיקנה בכסף לבד מהני ה"נ כיון שכתבו שטר בלשונינו הרי נתרצו שיהא במקום שטר ערכי עיי"ש זה ל"מ כאן דיש דד"מ שלא יועיל רק שטר ערכי ועוד כאן שהיה המדובר שאחר שנה יתן השליש שטר בגופן שלהן הרי לא סמ"ד על שטר שלנו

ומ"ש כיון שנשבע סמ"ד כמבואר במל"מ שם משמע דוקא שנשבע הלוקח לקיים המקח הרי פירש דסמ"ד אבל כשנשבע רק המוכר לא מיירי התם אך מהרי"ט שם כתב דאם נשבע מוכר לכתוב שטר סמ"ד דלוקח והובא במ"ש סימן ק"צ ס"ז אך כאן לא נשבע שיכתוב בעצמו דתו אינו בידו אחר שנתן שטר מכר לשליש והרי אף שנשבע שישתדל אפשר שישתדל והשליש לא ירצה לכתוב ולא סמ"ד דלוקח

ומה שנסתפק אי מועיל שטר הנכתב ע"ש השליש כיון שלא אמר זכה נראה אפילו זכה ל"מ כיון דלא נכתב שם הלוקח וכמבואר במקו"ח סימן תמ"ח דא"ל נכתב שם הלוקח רק שם אחר אינו מועיל והך דס"ס קפ"ד בחו"מ לא מיירי מזה רק כשכבר קנהו זולת השטר או דמוכר אינו מחזיר המעות לכן כופין אותו לכתוב שטר ע"ש הלוקח אלא די"ל כאן מועיל השטר הניתן לשליש על שמו דהוי קני ע"מ להקנות כדאיתא בנדרים דף מ"ח גם י"ל דלוקח סמ"ד דבשלמא כשצריך המוכר ליתן שטר לא סמ"ד