תניא, חלק ראשון; ליקוטי אמרים, הסכמות ג

הַסְכָּמַת

הָרַבָּנִים שֶׁיִּחְיוּ בְּנֵי הַגָּאוֹן הַמְחַבֵּר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן .

הֱיוֹת שֶׁהוּסְכַּם אֶצְלֵינוּ לִיתֵּן רְשׁוּת וְהַרְמָנָא לְהַעֲלוֹת עַל מַכְבֵּשׁ הַדְּפוּס, לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּתוּב דִּבְרֵי יוֹשֶׁר וֶאֱמֶת, דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ אָבִינוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּתוּבִים בִּכְתַב יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ וּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת, יַלְהִיבוּ הַלְּבָבוֹת לְקָרְבָן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּבְשֵׁם אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ נִקְרְאוּ, שֶׁרוּבָּם הָיוּ אִגֶּרֶת שָׁלוּחַ מֵאֵת כְּבוֹד קְדוּשָּׁתוֹ לְהוֹרוֹת לְעַם ה׳ הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְהַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.

וּמֵחֲמַת שֶׁבְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הִצִּיב לוֹ צִיּוּנִים בְּסֵפֶר ״לִקּוּטֵי אֲמָרִים״ שֶׁלּוֹ, וְדִבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם אֶחָד וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמַה גַּם בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בּוֹ – ״קוּנְטְרֵס אַחֲרוֹן״ עַל אֵיזֶה פְּרָקִים, אֲשֶׁר כָּתַב בְּעֵת חִיבְּרוֹ הַסֵּפֶר ״לִקּוּטֵי אֲמָרִים״ – פִּלְפּוּל וְעִיּוּן עָמוֹק עַל מַאַמְרֵי זֹהַר וְעֵץ חַיִּים וּפְרִי עֵץ חַיִּים שֶׁנִּרְאִים כְּסוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, וּבְרוּחַ מִבִּינָתוֹ מְיַשְּׁבָם כָּל דִּיבּוּר עַל אוֹפְנָיו שֶׁכָּתַב בְּ״לִקּוּטֵי אֲמָרִים״, רָאוֹ רָאִינוּ, שֶׁרָאוּי וְנָכוֹן לְחַבְּרָם עִם סֵפֶר ״לִקּוּטֵי אֲמָרִים״ וְ״אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה״ שֶׁל כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אֲדוֹנֵנוּ אָבִינוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

אֵי לָזֹאת, בָּאנוּ לְהָטִיל גּוּדָא רַבָּה וּגְזֵרַת נִדּוּי־חֵרֶם־שַׁמְתָּא דְּרַבָּנָן דְּלֵית לָהּ אַסְוָותָא, שֶׁלֹּא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ לְהַדְפִּיס כְּתַבְנִיתָם אוֹ זֶה בְּלֹא זֶה מֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה שָׁנִים מִיּוֹם דִּלְמַטָּה.

בְּרַם, כְּגוֹן דָּא צָרִיךְ לְאוֹדוֹעֵי, שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, סָפוּ תַמּוּ כִּתְבֵי יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ אֲשֶׁר הָיוּ בְּדִקְדּוּק גָּדוֹל לֹא חָסֵר וְלֹא יָתֵר אוֹת אַחַת, וְלֹא נִשְׁאַר, כִּי אִם זֶה הַמְעַט מֵהַרְבֵּה אֲשֶׁר נִלְקְטוּ אֶחָד לְאֶחָד מֵהַעְתָּקוֹת הַמְפוּזָּרִים אֵצֶל הַתַּלְמִידִים, וְאִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא אֵיזֶה טָעוּת, ״שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין?״, יִמָּצֵא הַטָּעוּת דְּמוּכָח מִטָּעוּת סוֹפֵר, וְהַכַּוָּונָה תִּהְיֶה בְּרוּרָה:

הַיוֹם, יוֹם ה׳ כ״ב אִיָּיר תקע״ד לִפְרָט קָטָן.

נְאוּם דּוֹב בֶּער בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי הַגָּאוֹן הֶחָסִיד קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מָרָנָא וְרַבָּנָא שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִשְׁמָתוֹ בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים.

וּנְאוּם חַיִּים אַבְרָהָם בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי הַגָּאוֹן הֶחָסִיד מָרָנָא וְרַבָּנָא שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, נִשְׁמָתוֹ בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים.

וּנְאוּם מֹשֶׁה בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי הַגָּאוֹן הֶחָסִיד שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִשְׁמָתוֹ בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים.