תניא, חלק ראשון; ליקוטי אמרים, הסכמות ב

הַסְכָּמַת

הָרַב הֶחָסִיד הַמְפוּרְסָם, אִישׁ אֱלֹהִי, קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ, מוֹרֵנוּ הָרַב וְרַבֵּנוּ רַבִּי יְהוּדָא לֵיבּ הַכֹּהֵן :

חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פְּנֵי הָאָרֶץ, בִּרְאוֹתִי יְדֵי קֹדֶשׁ הַמְחַבֵּר הָרַב הַגָּאוֹן אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ וְטָהוֹר חָסִיד וְעָנָיו, אֲשֶׁר מִכְּבָר נִגְלָה מִסְתָּרָיו, יוֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי אֵצֶל אֲדוֹנֵינוּ מוֹרֵינוּ וְרַבֵּינוּ גְּאוֹן עוֹלָם , וְדָלָה מַיִם מִבְּאֵר מַיִם חַיִּים , וְכָעֵת יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּהִגָּלוֹת דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ הַמְּחוּבָּר לְהָבִיא לְבֵית הַדְּפוּס לְלַמֵּד לְעַם ה׳ דַּרְכֵי קֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד יֶחֱזֶה בִּפְנִימִיּוּת דְּבָרָיו.

וְהַמְפוּרְסָם אֵין צָרִיךְ רְאָיָה. רַק מֵחֲשַׁשׁ קִלְקוּל הַדָּבָר שֶׁלֹּא יִגְרוֹם הֶיזֵּק לַמַּדְפִּיסִים, בָּאתִי לִיתֵּן תּוֹקֶף וְאַזְהָרָה לְבַל יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְרַגְלוֹ לִדְפוֹס עַד מֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁנִים מִיּוֹם דִּלְמַטָּה. וְשׁוֹמֵעַ לִדְבָרַי אֵלֶּה – יָבוֹא עָלָיו בִּרְכַּת טוֹב.

הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי הַמְדַבֵּר זֹאת לִכְבוֹד הַתּוֹרָה, הַיּוֹם יוֹם ג׳ פָּרָשָׁה תָּבֹא תקנ״ו לִפְרָט קָטָן.

יְהוּדָא לֵיבּ הַכֹּהֵן .