תקנת עזרא (מעילה תנינא) רכב

שביארנו לעיל, דמה שאמר. מה שתעלה בידי מן הכיס או מה שאני עתיד להפריש הוה תנאי דלהבא, אבל בקרא שם תרומה בלא שום תנאי כגון שאמר שני לוגין בחבית זו יהיה תרומה או סלע אחד בכיס זה והיה מעשר, כהך דהכא במשנתינו שלא אמר פרוטה שתעלה בידי מכיס זה יהא הקדש דאז הוה תנאי דלהבא אלא אמר פרוטה בכיס זה הקדש בלא שום תנאי, ודאי דלכו"ע אפי' אם אין ברירה חל ההקדש על פרוטה אחת וכן חל באופן זה על שני לוגין שם תרומה ועל סלע אחד שם מעשר שני, ושפיר פליגי כאן ר"ע ורבנן מתי מעל אם מיד כשהוציא הראשונה או עד שיוציא את כל הכיס, ויש לי לענ"ד הערה עצומה על הסוברים דאם אין ברירה בטל המעשה והענין לגמרי והוה כלא אמר וכלא עשה כלום, דאיך יפרנסו הש"ס דזבחים (דף ג' ע"א) דבעי להוכיח דבגט סתמא פסול ממשנה דהיו לו שתי נשים ששמותיהן שוות ואמר ללבלר כתוב ואיזה שארצה אגרש פסול, ודחי שאני התם שאין ברירה ופירש"י דגרע מסתמא דשמא היה בדעתו של בעל בשעה שנכתב לשם השניה ואנתיק לשם אחרת עכ"ד, ואם נימא דהא דאין ברירה הוה כלא אמר כלל הרי הוא כסתמא ממש ושוב מוכח דסתמא פסול דהא לא אנתיק כלל לשם אחרת, והנה בגיטין שם יש מחלוקת אם אחרון פוסל לכהונה, וכתב הרב קרן אורה בזבחים שם דריו"ח דס"ל בגיטין שם דגם אחרון אינו פוסל ס"ל דאין ברירה היינו דהוה כסתמא דלא הוה גט כלל ולהכי לא פסול, ומאן דס"ל שם דאחרון פוסל הוא סובר דאמירתו אמירה מעליא היא אלא דמספקינן על איזה כוון אבל מ"מ ספק יש שמא כוון לזו משו"ה פוסל, וי"ל עוד דריו"ח לשיטתיה דאפי' בדרבנן אין ברירה א"כ ס"ל דאין כאן ספק כלל, ולר' אושעיא דס"ל דבדרבנן יש ברירה ס"ל דאמירתו מהני אלא דהוה ספק לאיזה כוון וספק דרבנן לקולא ועפ"ז יש לפלפל כאן הרבה אבל לענינינו די בזה

דף כ"ב ע"א בגמ' כי אתי רב דימי אמר רמי ליה ר"ל לריו"ח מ"ש רישא ומ"ש סיפא וכו', כי אתי רבין אמר וכו', ר"פ אמר כיסין אלוגין רמי ליה. אין כאן חלילה הכחשה בין תלתא אמוראי אלה אלא שכאשר נשנית משנתנו בביהמ"ד הקשה ליה ר"ל לריו"ח כל השלשה קושיות האלה, ועל כולן תירץ לו ריו"ח התירוץ האחד דמשנתנו מיירי באמר לא יפטור כיס זה מהקדש (עיין תוס' שבת אלא דרב דימי היה בביהמ"ד רק בשעה שהקשה ר"ל לריו"ח מרישא אסיפא, ורבין היה בביהמ"ד בשעה שהקשה לו כיסין אשוורים ורב פפא קיבל מרבו ששמע שהקשה ר"ל לריו"ח גם כיסין אלוגין, וריו"ח תירץ על כל שלשה הקושיות רק תירוצו האחד דבתירוץ זה א"ש באמת הכל כן כתב הרב הגאון ר' אברהם נפתלי הירש הלוי בספרו מלא רצון, והוסיף עוד דהא דמשני ריו"ח באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש, אין הכונה שמגיה המשנה אלא כונתו דסיפא קאי על הרישא, דמיירי שהיו לפניו שני כיסין ועל אחד אמר פרוטה בכיס זה הקדש ועל השני אמר פרוטה מן כיס זה הקדש, דמשינוי לשונו בהשני מובן כונתו שלא יפטור כיס שני מהקדש, ומשו"ה בשוורים לא אמרינן דכונתו שלא יפטור דיר זה מהקדש דהתם הרי לא היה רק דיר אחד ואין הוכחה משינוי לשון משא"כ כאן גבי הכיסין ובזה א"ש כמה דחוקים שנדחקו בהם הקדמונים עכ"ד, אבל מ"מ הן כל הראשונים לא פירשו שהיו לפניו שני כיסין ואנו אין לצו אלא דברי הראשונים ז"ל: