טעמי המנהגים עח

מפחד מגיהנם לז"א קי"ז פסוקים להנצל מזה. ולכך תקנו הקדמונים לומר אותו בכל שבת כי מי שאומר אותו בכוונה שלימה ניצול מדינה של גיהנם בכל שבוע קי"ז שעות. (עניני שבת):

(רנז) טעם. שאסרו לשתות מים בערב שבת בין השמשות. מפני שגוזל את המתים שיש לרשעי גיהנם מנוחה בשבת וכשהם יוצאים בע"ש הם שותין ורוחצין ומצטננין במים עד שהשותה מים באותה שעה הוצרכו לומר שהוא גוזל אותם מהם ועשו את השותה גזלן ומחוסר אמנה. (כד הקמח). ועי' רמ"א סי' רצ"א סעי' ב'. די"א דאסור לשתות מים בשבת בין מנחה למעריב דאז חוזרים הנשמות לגיהנם. ועי' מטה משה אות תצ"ב

(רנח) טעם. שצריך להוסיף בשבת מחול על הקודש. משום שבכניסת ליל שבת משמש מזל מאדים ולכך מוסיפין כדי שלא יתחיל שבת בשעה שמאדים משמש. יסוד האמונה

(רנט) טעם. שתוספת יוה"כ דאורייתא ותוספות שבת דרבנן. משום שיוה"כ קיל וצריך סייג כדי שלא יבא לעבור על גוף יוה"כ. משא"כ שבת דקדושתו חמורה ואין צריך סייג. ולכך אם חל יוה"כ בשבת אז שוב לא צריך לסייג ול"צ לתוס' מן התורה. בשם הגאון בעל נועם מגדים עה"ת: