טעמי המנהגים סז
Taamei Haminhagim 67 · טעמי המנהגים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ריח) טעם. שאין מברכין שהחיינו על הריח. משום דמהריח הנשמה נהנית והנשמה הוא נצחיית ואין שייך לברך שהחיינו. כרם שלמה בשם ספר בגדי ישע
(ריט) טעם. שאין מברכין ברכה אחרונה על הריח. משום דהנאה מועטת הוא שנפסק מיד ודומה למאכל שנתעכל במעיו. רש"י נדה דף כ"ב. ועי' מ"א סי' רי"ו ס"ק א' דמה"ט אין מברכין עליו שהחיינו. עוד טעם. דאין מברכין חלא על דבר שהגוף נהנה ממנו. כל
(רכ) טעם. שלא תקנו ברכה על שמיעת קול שיר כמו שתקנו על הריח ועל שמיעת בשורות טובות. לפי שכל ההנאות נשאר רושם התועלת בגוף אף משיעבור זמן הפעולה. אבל השיר משמח בשעת שמועה ברוחני ומשיעבור לא ישאר תועלת גשמי וה"ל כדבר שאין בו ממש דמש"ה ריח שאין בו עיקר אין מברך עליו. הלכות קטנות. ח"ש סי' ק"ס: