טעמי המנהגים סב

זה חדש (ר"ל גדל בשנה זו) וכבר הי' לעולם שגדל בשנה שעברה ואיחר עד עתה בקרקע ומתוך שנתלש עתה מקרוב מן הקרקע והוא ירוק נראה לבריות שהוא חדש ממש והואיל שאין אנו יכולין לידע הדבר בברור ונשאר בספק ע"כ אין לנו לכנוס בספק ברכה לבטלה. של"ה. עוד טעם. משום שהירקות ומיני לפתן מצויים ואין לאדם שמחה כ"כ בהם לכן נהגו להקל. חיי אדם

(רי) עוד טעם. שאין מברכין שהחיינו על ירק חדש. כיון שדרכן לעמוד כל ימות השנה בקרקע ואימתי שירצה הוא תולשן ע"כ אין מברכין עליהן שהחיינו שאינן באין מזמן לזמן שהם מצוין תדיר. לבוש סי' רכ"ה סעיף ו'

(ריא) טעם. שאין מברכין שהחיינו על לחם חדש. לפי שאין ניכר יפה בין חדש לישן. כמו שאין מברכין על שום ירק אף שידוע שהוא חדש והעולם יטעו ויבואו לידי ברכה לבטלה. של"ה. ועי' א"ר סי' רכ"ו ס"ק י"ג. כתב מ"ח סי' רכ"ה ס"ק י"ד עתיד אדם ליתן דין על שראה איזה מין מן מיני מגדים ולא אכל והוא בירושלמי ר"א חש לה ואכל מכל מין חדש של כל שנה ע"כ. וכל דבר