טעמי המנהגים רלב

וטעם. שנוהגין לעשות החופה תחת השמים. לס"ט שיהי' זרעם ככוכבי השמים לרוב. שם סעיף ב'

(תתקסד) טעם. מה שפורסין צניף על ראש חתן וכלה בשעת הברכה. לפי שגם זה נקרא כניסת חופה כי חופה לשון כסוי. תשב"ץ

(תתקסה) טעם. שנקראת החופה הלולא על שם שמביאין החתן והכלה בהלולי'. כל בו

(תתקסו) טעם למנהג שאין מתכסין בטלית רק אחר החתונה. יש סמך במדרש למה נסמכה פרשת ציצית לנשואי אשה דכתיב גדילים תעשה לך וסמיך לי' כי יקח איש אשה לומר לך חייב בציצית ספר המנהיג

(תתקסז) עוד טעם. לרמז לו כי עד הנה לא הי' לו אור מקיף ועתה כי זכה לאשה יהיה לו אור מקיף כידוע מכתבי האר"י. ומטעם זה נוהגין לעשות הקפות עם הכלה סביב החתן תחת החופה. ומזה תראה שכל מנהגי ישראל על שרשי האמת נטועי' יסודתם בהררי קודש. קרבן עני פרשת תצא

(תתקסח) טעם. שלוקחין שני כוסות. אחד לברכת אירוסין ואחד לברכת נשואין. משום דבב' מקומות נתקנו דתניא ברכות דף ז' ע"ב מברכין ברכת אירוסין בבית האירוסין. וברכת חתנים בבית חתנים כו' וכיון שנתקנו בשני מקומות א"א להיותם בכוס אחד. תוס' פסחים דף ק"ב ע"ב בד"ה שאין

(תתקסט) עוד טעם. לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות ואין לדמות זה ליקנה"ז משום דקדושא והבדלתא חדא מילתא היא. מטה משה ח"ג אות ט':