טעמי המנהגים רכח

(תתקמב) עוד טעם. מה שמתענים החתנים. עד לאחר הברכה. מפני שהמצוה חביבה עליהם כדרך שעושין חסידים הראשונים שהיו מתענין על מצוה החביבה כגון לולב ושאר דברים. רקח סי' שנ"ו בשם אגדה

(תתקמג) עוד טעם. משום דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא לכך מתענה לבטל הפורעניות. שדי חמד מערכת חתן וכלה בשם מהר"י מברונא כ"י

(תתקמד) טעם. שהחתן מתענה בר"ח ניסן. מפני שהוא אחד מן הימים שמתענין בהם שבו מתו בני אהרן. רמ"א סי' תקע"ג. ולפ"ז אף בכ"ח בכסליו שהוא ג"כ אחד מימי' שמתעני' בהם ג"כ מתענה בו ביום חופתו שבו שרף יהויקים המגילה שכתב ברוך מפי ירמי' כדלקמן סי' תק"פ ולא הזכירו הרב לפי שאין רגילין לעשות נשואין בסוף חודש. ט"ז שם בשם הב"ח

(תתקמה) טעם. דליכא כתובה דלא רמי בה תיגרא. משום דאיתא שאדם הראשון וחוה דו פרצופין נבראו ואח"כ נסרם הקב"ה לשנים ותחלה היתה דבוקה עמו אחור באחור והנסירה היתה להתדבק עמו פנים בפנים וע"כ קודם היחוד צריך להיות בחי' נסירה להחלק ממנו. בית אהרן

(תתקמו) טעם. שאמרו ז"ל האי עלמא כבי הילולא דמיא. ע"ד אומרם