טעמי המנהגים כב

ועוד טעם. לשלשולי הללויה בתר הללויה. כל בו

(נב) טעם. למה כופלין בפסוק כל הנשמה וכן ה' ימלוך לעולם ועד. לפי שכל הנשמה הוא סוף פסוקי דזמרה. טור שם. וכן ה' ימלוך לפי שהוא סוף השירה. אבודרהם

(נג) עוד טעם. משום דאמרינן במס' שבת יהא חלקי עם גומרי הלל בכל יום כלומר שמסיימן ספר תהלים שאמור בהו הללות הרבה ואם אינו כופל שני פעמים אינו נראה כמסיים ונראה כאלו עדיין יש אחריו פסוקין הרבה אבל עתה שמחזיר לאומרו פעם אחרת בידוע שהוא אחרון ונראה כמסיים כן מנהג בני אדם כשגומרין ומפסיקין מלקרות. שונים וכופלין מקרא אחרון זהו סימן למפסיק קריאתו. פרדס סי' ה'

(נד) עוד טעם. שכופלין ה' ימלוך לעולם ועד. משום דבסדר בשלח מן פרשת קריעת ים סוף מפסוק ויהי באשמורת הבוקר עד ה' ימלוך יש שם י"ח אזכרות של שם ארבע אותיות והם עולין במנין בין הכל ע"ב אותיות נגד ה' שבעים ושתים. ובפסוקי דזמרה מתחילין מויושע ונחסר ארבע שמות מן הפסוקים דקודם ויושע. ולכך כופלין ה' ימלוך ומוסיפין עוד פסוק כי לה' המלוכה כו' שיש בה שמות להשלים המנין והחמישי אינו מן המנין רק מפרש ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. מהרי"ל

(נה) טעם. שבחרו בחצי קדיש אחר פסוקי דזמרה ואחר תפלת י"ח ואחר תהלה לדוד במנחה ואחר קריאת התורה בב' וה'. ולא בקדיש שלם בלא תתקבל כמו שאומרים ק"ש בלא תתקבל אחר פסוקים או הגדה. משום דכללא הוא כ"מ שאומרי' בשביל פסוקים או הגדה אומר ק"ש משא"כ כשאומר החזן להפסיק בין פסוקי דזמרה שנשלמו כאן ואחר ש"ע שיהא מצוה בפ"ע ואחר תהלה לדוד במנחה שכל האומר תהלה מובטח כו' ואומרים דרך תחנה לא כקורא בתורה אומרים רק חצי קדיש. ואחר קריאת התורה בב' וה' אעפ"י שקורא בתורה מ"מ מצוה ותקנת עזרא אנו אומרי' רק חצי קדיש מה"ט דאמרן. ודע דלעולם אומרים ח"ק אחר קריאת ס"ת אף בשבת במנחה ותענית ציבור במנחה כי הקדיש שאומרים קודם תפלת ח"י על העמוד קאי לס"ת והא דא"א על הבימה במנחה. כדי שידעו העם מתי יתחילו ש"ע משא"כ כשאומר אשרי בקול רם. ובשבת שאומרים ח"ק על הבימה ג"כ. כדי להפסיק בין ז' קרואים למפטיר. פ"מ סי' נ"ה סק"א

(נו) טעם. שתקנו לומר קדושה ביוצר אור. כדי להוציא מלבם של מכחישים שאומרים עזב ה' את הארץ ונתן הממשלה לשמש ולשאר המאורות והם עושים חפצם בכל אשר ירצו. ואינו כן שאינם השמש ושאר המאורות זזים כי