טעמי המנהגים קס

ואם הי' כותבין מגילת איכה הי' נראה כמתיאשי' מן הגאולה ח"ו משא"כ בגאולת פורים כי ימי הפורים לא יהי' בטלים ולפיכך ע"י הדחק נהגו לקרות איכה מתוך החומשין. לבוש סי' תקנ"ט סעיף א'

(תרמ) טעם. למה באיכה כתיב פ"א קודם לעי"ן. לפי שהי' אומרים בפיהם מה שלא ראו בעיניהם. מ"ר. עוד טעם. דאיתא בגמ' ס' ע' סומך עניים וכאן לא הי' סמיכה לעניים כי פיה"ו מריתי לכן אות פ' בין סמ"ך לעי"ן. גאולת ישראל

(תרמא) טעם. שאין אומרים ויהי נועם כשחל ט"ב במוצש"ק. לפי שהוסד על הקמת המשכן ועתה אין לאמרו ביום שנחרב. והוא עיקר. דאי הטעם משום איסור מלאכה גם כשחל באמצע השבוע ט"ב לא הוי לן למימר מאחר דלא נוכל לומר ומעשי ידינו. מטה משה אות תשכ"ט

(תרמב) טעם. שאומרים ואתה קדוש אחר קריאת איכה. מפני שנתחייבו שונאי ישראל כליה שעברו את התורה מאל"ף ועד תי"ו. פרדס בלקוטי דינים

(תרמג) עוד טעם. דכתיב סלה כל אבירי כאדם שאומר נפסל מטבע זו ואין לו תקנה עמדה מגלת איכה ואמרה לפניו רבונו של עולם אם אלו כלין מי יקדש שמך בעולמך ומי יסדר קדושתך בבתי כנסיות שלך ונתרצה להם הקב"ה והן במדת רחמים לכך כתב ה' ולא אלקים. ולכך תקנו חכמים ז"ל שיהיו קורין סדר קדושה לאחר איכה. שם

(תרמד) עוד טעם. משום דאמרו רז"ל (סוטה דף מ"ט) עולם מתקיים אקדושה דסדרא והיא במקום תורה שאסורה הלכות קטנות ח"ש סי' קל"ט בשם הח"ר יוסף מולכו נ"ע

(תרמה) טעם. שאין אומרים ובא לציון גואל בט' באב בלילה רק מתחילין ואתה קדוש. לפי שאין גאולה בלילה טור סי' תקנ"ט

(תרמו) טעם. שהאבל הולך בלילה לבהכ"נ וגם ביום עד שיגמרו הקינות. שהרי גם כל העם הם כאבילים ומותר לו לשבת עמהם. לבוש סי' תקנ"ט סעי' ו' ועי' שערי תשובה סי' תקנ"ד ס"ק א' דהאבל יכול לעלות לתורה ולהפטיר: